חי ביפן, ואני משקר לכולם כולל לחברה שלי שאני יפני: להתוודות?

אוקי
אני עושה צעד נפשי ענק שאני בכלל מעלה את השאלה פה כי אני יודע שלא יקחו אותי ברצינות, ויחשבו שזה ספאם מה שבסדר גמור כי אם אני הייתי רואה שאלה כזו הייתי חושב אותו דבר אבל אני רוצה שתבינו את נקודת המבט שלי ומה שגרם לי להשקיע בניתוחים פלסטיים ולעבור לגור במדינה-
אני בחור מעורבב במקור (חצי מרוקאי, חצי צ'כי), מראשון לציון, עכשיו אני על אספרגר והאספרגר שלי הוא די רציני, ברמה שאפילו לא יכולתי להיות בצבא עקב חוסר התאמה.

חלק מהתוצאות של האספרגר שלי זה שאני מגדל אובססיות שחלק נשארות איתי מאז שאני קטן (אובססיה לזמרים מסוימים, ללמידת שפות וכו') ובין אחת מהן יש אובססיה ליפן, לא מדובר באובססיה לאנימה או משהו כזה לא לא אלא לתרבות עצמה ובאופן מטורף ברמה שלמדתי את השפה בקצת יותר משנה בלבד
האובססיה התחילה כבר בכיתה א' ואני יודע ממה וזה סיפור ארוך למה אבל זה סוג של מה ששינה לי את החיים לנצח, זה חשף אותי לכל התרבות המרתקת הזאתי ומאז אותו הרגע הייתי אובססיבי, קראתי, התעניינתי בכל דבר שקשור ליפן ברמה שאם מישהו היה רק מזכיר את המדינה איפשהו הייתי ישר שם לב, ואתם לא מבינים את הקנאה והייסורים שהייתי מקבל אם מישהו מהבית ספר שלי או מישהו שהכרתי לדוגמה היה טס ליפן או משהו...

עכשיו, תקראו לי ויאבו וואטאבר אבל שגדלתי החלטתי שנמאס לי ולקחתי כסף שכבר יש לי (המשפחה שלי מאוד מתפקדת כלכלית) ואמרתי שאני רוצה לטוס ליפן ובמילא בגלל האובססיה שלי השגתי את השפה בקלות כי שפות גם בכללי בא לי קל
(אני פוליגלוט, אני יכול לדבר גם אנגלית, איטלקית, בלגית, יוונית, איסלנדית וקצת קוריאנית)
ושילמתי כ42 אלף שקל בתהליך של חודשיים על שינוי מראה הגולגולת והגם על הקטע של העיניים שעשו לי עם מתיחת העור והתוצאות מרשימות.
וזה די מוזר אבל לא יצא לאימא שלי אפילו לדעת על הניתוח כי היא ראתה אותי רק לכמה חודשים לפני שהשגתי את הויזה למגורים שם וגרתי כבר בAirbnb בתל אביב מסיבות אישיות ככה שלא נפגשנו כל כך ובפעם בשבוע שכן נפגשנו הייתי עם משקפי שמש או שיקרתי שאני חולה כדאי שלא תבהל מהשינוי.

אבא שלי ברח מהארץ, שהייתי קטן אז אימא שלי שינתה את השם משפחה שלה שהייתי בערך בן 4 אז שנרשמתי להגירה (כיום אני גר בטוקיו) פשוט שיקרתי שאבא שלי יפני והם קנו את זה מהמראה שלי, ומהעובדה שקשה להשיג מידע על אבא שלי (לא ברור איפה הוא היום ואולי הוא כמוני, מי יודע) ובגלל ההבנה הגבוהה שלי בשפה השגתי ויזה, עברתי את מבחני השפה למתקדמים ועברתי לשם לאחר 3 חודשים של בירורים שהייתי ממש בלחץ שיתפסו אותי בהן, אבל איכשהו הם לא...

והדבר הראשון שעשיתי שהגעתי זה שנרשמתי שם לאוניברסיטה של טוקיו והלכתי למועדונים וכדומה להשיג חברים, ולמרות האספרגר שלי, במפתיע אני מסתדר חברתית אם אני עושה את מיטב יכולתי, ולמעשה, השלבתי בחברה בחודשים בודדים ברמה שזר ממוצע ישיג רק אחרי כמה שנים טובות, וכן יש לי מה ללמוד אבל יש לי חברים, ואני יחסית מסופק כלכלית.

עכשיו במפתיע חצי שנה אחרי כבר התאהבתי במישהי יפנית שקטנה ממני בשנתיים והתחלנו לצאת, היא מושלמת (ואנחנו ביחד כבר 3.8 שנים) אבל הקטע הוא שאני חושש מהתגובה שלה אם תגלה ומשאר החברים היפנים שלי כי היחס שם לזרים הוא רע, ואני לא רוצה שיקשרו אותי לשאר הזרים שם (תקראו לי גזען, זה נכון)
פשוט ניצלתי את זה ואני אומר לכולם שאני חצי יפני, ושגרתי במדינה כבר בעבר בין גילאי 14-17 והם פשוט קונים את זה.
וכן כיף לי ממש פה, אבל אני חי כל חיי עם הפחד להיתפס-
כדאי לי לגלות לאנשים שאני לא באמת יפני ולהפסיק לחיות עם השקר הזה למרות שאף אחד לא חושד בינתיים?