אני מרגישה כמו הבן אדם הכי דפוק שקיים בעולם. אני כבר בת 20 ונראה שאף אחד לא מתחיל איתי. אני דתיה אבל לא באמת. אני צריכה להתחיל לחשוב על לימודים וממש לא בא לי ללמוד. אני רוצה לעשות שינוי בחיים ואני לא יודעת מה או שאני מפחדת או שזה לא מספיק חשוב לי. אני מרגישה דפוקה שאני עדיין גרה בבית של ההורים. ובכלל הצד החברתי גרוע אני רק הולכת לעבודה וחוזרת הביתה ולא עושה כלום חוץ מזה. לפעמים פעם ב נפגשת עם חברות אבל לא יותר מזה. כל כך הייתי רוצה שתהיה לי חבורה או חברים שיציעו לי לצאת ושנהיה הרבה ביחד. אני שואלת את עצמי איפה הייתי בתיכון ובשירות למה לא עשיתי שם חברים ועכשיו בעבודה למה אני כל כך גרועה בלמצוא חברים טובים?
בקיצור מרגישה שנכשלתי בחיים האלה ואני לגמרי מחכה לרגע הזה שאני כבר יהיה ז"ל
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות