מרגישה לכודה בתוך מערכת יחסים לא מצליחה לצאת ממנה אני אבודה

אני וחבר שלי ביחד 5 שנים, יש לנו המון ריבים בעיקר בתקופה האחרונה. אנחנו אף פעם לא פותרים את הבעיות תמיד משאירים את זה באוויר ושמים בצד ולא מטפלים בזה לא מדברים ומשלימים פשוט מבליגים זה קשה לי אני לא אוהבת שזה ככה זה גם גורם לנו כל הזמן לריב. אבל הוא, הוא בחור קשה הוא עקשן ולא מוותר. הוא עושה מה שהוא רוצה. הוא השתנה מפעם אני כבר לא מרגישה אותו דבר בוודאות. אני כבר מרגישה חצי לבד במערכת יחסים הזאת.
אני לא מרגישה את אותה אהבה שלו כלפי. אני צריכה להתחנן לכל דבר. אפילו לסקס. זה נראה לכם הגיוני?
הוא בוודאות לא בוגד בי זה לא העיניין.
אני לא יודעת מה השתבש פה אבל אני כבר לא מסוגלת אני כל הזמן נפגעת אני כל הזמן עצובה ובוכה. ולא יכולה להגיד מה שאני חושבת. אני מרגישה כלואה במערכת יחסים הזאת ואני לא מעיזה לסיים אותה אין לי אומץ. אבל רע לי ולא טוב לי. לא טוב לי כבר. לא מרגישה שהוא נלחם עלי שהוא מתאמץ הוא כבר לא גבר. אני רוצה לסיים את זה ולא לסיים את זה בו זמנית. מה שנשאר לי לעשות זה למות. אין לי כוחות יותר אני כבר עובדת עצות אני מרגישה שאין לי כוחות בלב יותר מגיע לי מישהו יותר טוב מישהו שאני ירגיש תאהבה שלו אלי שאני ירגיש שהוא אוהב אותי ושלא אצטרך לשאול אותו אם הוא אוהב אותי.
לא מרגישה אכפתיות ממנו יותר כבר. אני מרגישה שאני עושה הכל ומתאמצת כל הזמן. הוא מדבר אלי לא יפה לפעמים ומקלל אותי. ולמה זה מגיע לי?
אפילו כשהצעתי שנלך לטיפול הוא תירץ תירוצים.
למה שאני אשאר עם גבר שלא מוכן להתאמץ למערכת יחסים הזאת? שאני מרגישה בא לבד, למה?
זה לא מגיע לי ונמאס לי כבר מגיע לי יותר טוב מזה אני בן אדם טוב ואני נותנת 100% אהבה לבן זוג שלי ואני לא מרגישה את זה כלפי.
אני כבר לא רוצה לחיות. אין לי רצון לחיות ואני לא יודעת איך לצאת מזה. אני גם לא רוצה לשתף אף אחד על זה. זה מבייש אותי לשתף. אני פשוט לבד ואבודה ורוצה לסיים את החיים האלה.
לכם יהיה קל לומר לי "תסיימי איתו" או "אני מבינה שזה קשה אבל את חייבת להיפרד" זה לא כזה קל. זה החבר הראשון אני מכירה הכל איתו. אני אף פעם לא הייתי עם גבר אחר אין לי ביטחון לעזוב אני מפחדת להישאר לבד. אני לא מסוגלת לסיים את המערכת יחסים הזאת. אבל לא טוב לי.
אין לי אף אחד.