הייתה לי חברה במשך שנה שלמה. היא הייתה קשה יחסית ומהיום הראשון שלנו ביחד היינו מתווכחים. תמיד נתתי לה סיכוי ורציתי לראות אם היא תשתנה. הפריע לי מהרגע הראשון שהיא כל הזמן רוצה מסיבות, אלכוהול וסמים ואני רוצה משהו יותר זוגי ומשפחתי. כמו גם הפריע לי שהיא לא מערבת אותי ביציאות שלה. היא הייתה יכולה לצאת עם ידידים וחברות שלה ולא להזמין אותי ואני נפגעתי מזה כי אני לא מבין למה לא.
נפרדנו בשנה שלנו בדיוק מאותם הסיבות שלא השתנו במשך שנה. שנה שאני רוצה יותר זוגיות והיא רוצה יותר ספייס ושאני אסמוך עליה. קשה לי לסמוך עליה כי במסיבות היא רוקדת בצורה חושנית נורא וזה מושך המון מבטים מגברים בסביבתה.
עכשיו כשנפרדנו אני מרגיש חרטה. חרטה שלא שמתי לב קודם לכל המאמצים שלה ולנאמנות שלה.
אבל אני גם יודע שהיא מתעדפת את חברות שלה ואת ההנאות שלה על פניי ולרוב גם בלעדיי.
איך מתגברים על התחושה הזו?
אני מרגיש שאני לא אמצא מישהי שתאהב אותי ותקבל אותי כמו שאני.
במהלך הקשר היא גם העירה לי על איבר המין שלי.. ממש בתחילת הקשר הרגשתי שמשהו ביחס שלה אליו לא תקין ושאלתי אותה אם הוא קטן(14 סמ) והיא אמרה שלא.. לחצתי אותה עוד קצת והיא אמרה שכן. מאז יש לי חוסר בטחון בפן הזה במיניות. אני מרגיש שאני לא מספיק מושך ושאין בי שום דבר טוב ושאף אחת לא תרצה אותי בגלל זה. זה לא שבמהלך הקשר שלנו היא לא נהנתה מהמין.. היא נהנתה מאוד, גמרה יותר פעמים ממני בכל מיני דרכים וצורות אבל רק פעם אחת מחדירה וגם זה היה בשימוש יחד עם היד.
זה גרם לי לתחושה שאני לא מספיק טוב מינית ושאף אחת לא תרצה אותי ככה.
איך מתגברים על התחושה הזו גם כן?
אני יודע שהוא לא קטן.. הוא גם לא גדול. הוא ממוצע לגמרי(מלבד העובי שבעובי הוא כן גדול יחסית) אבל אותן מילים לא יוצאות לי מהראש ומטרידות אותי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות