מתאהבת באדם הלא נכון בכל פעם מחדש

אני מאוד שקטה וביישנית, קשה לי להיפתח ולהתחבר לאנשים, והביטחון העצמי שלי בריצפה, אני עובדת על זה ממש הרבה ולאחרונה הצלחתי להתגבר על הרבה מכשולים הקשורים לזה, אבל עדיין זה משהו שמציק ומפריע לי.
בערך בגיל 14-15 התאהבתי בילד שלמד איתי, ולא אמרתי על זה דבר, האהבה שלי עליו רק גדלה עם עם הזמן ולמרות שלא ראיתי אותו כבר הרבה זמן, תמיד חשבתי שאין לי סיכוי איתו ולכן אין טעם להביך את עצמי... (וזו "האהבה" הראשונה שלי, דבר שלא מומש).
השנה זו שנה שבה התגברתי על הרבה דברים, השתנתי, נפתחתי אבל עדיין זה לא מספיק, בנוסף הכרתי מישהו אנחנו אנחנו סוג של ידידים אם אפשר לקרוא לזה ככה, ונראה לי שאחרי מלא זמן אני מתחילה להתאהב שוב, אני מנסה להתקרב אליו (דבר שפעם לא העזתי לעשות, אפילו לא רבע צעד), בכל פעם שאני רואה שהוא קצת עצוב או מדוכדך אני ישר ניגשת ומתעניינת, בכל פעם שאני רואה הזדמנות לדבר איתו אני קופצת עליה... ולפני כמה שבועות שמתי לב שמשהו לא בסדר אצלו הוא נהיה ממש עצוב, כמובן שקפתצי על ההזדמנות ודיברתי איתו, לא חשבתי שהוא ישתף אותי כי אנחנו לא ממש קרובים, בכל מקרה... הוא שיתף ואני ניסיתי לעזור ולעודד כמה שאפשר, במשך משהו כמו יומיים דיברנו מלא (רוב הזמן בהודעות), והשיחה הסתיימה בכך שהוא הפסיק לדבר איתי פתאום, אחרי משהו כמו יום או יומיים שלחתי לו הודעה ושאלתי אם הוא בסדר, הוא לא ענה לי, כשהתראנו הוא לא ממש דיבר איתי, הוא כל הזמן פונה אל חברה שלי וזה נראה כאילו הוא אפילו לא זוכר את השם שלי, תמיד אני 'כבדרך אגב' כשהוא פונה טלי הוא ממלמל את השם שלי ולא אומר אותו, הוא פונה רק כשהוא צריך ממני משהו, ואם לא הוא אפילו לא ישאל אותי 'מה קורה', הוא ישאל את חברה שלי ולי יגיד 'היי', זה מאוד מציק לי, אבל מצד שני הוא לא חייב לי כלום, אני עדיין לא יודעת ממש מה אני מרגישה כלפיו, אולי אני סתם מנסה לשכוח את הראשון?
אני גם לא יכולה לשתף אותו, לא יכולה להגיד לו מה שאני מרגישה, וזה מכמה סיבות...
א. יש לו חברה :/ הוא מאוהב בה עד מעל לראש
ב. אני לא הטעם שלו, (אין מה להתווכח על זה)
ג. אם אני אגיד לו אני סתם אביך את עצמי מולו.

אני לא יודעת מה לעשות?! אני לא רוצה להביך את עצמי!! אני רוצה אותו אפילו לפחות בתור ידיד, אבל הוא מתרחק :( ואני לא יכולה להגיד גם על זה כלום כי אני אראה/ אשמע כמו ילדה מוזרה ומאוהבת !
אני יודעת שיצאתי קצת ילדותית....אבל זה מפריע לי! פספסתי כל כך הרבה בגלל החוסר ביטחון והביישנות, ואני לא רוצה לפספס עוד!