אמא שלי היא לא אמא. מה לעשות?

אהלן לקוראים שהחליטו לעבור פה :)
יש לי נושא לפרוק וכרגע זה המקום היחיד שנראה לי לנכון
אז אמא שלי, אמא שלי שמכה אותי ואת האחים שלי בגלל סיבות טיפשיות, אמא שלי שמקללת ומשפילה את אחי הקטן ומרכלת עליו ללא הפסקה, אשכרה מדברת אליו כאילו הוא המיץ של הזבל, וזה כואב לי
כי אני מנסה להגן על אח שלי בשעת צרה
כשאמא שלי מתחילה להכות אותו אניתמיד מנסה לעשות מה שביכולתי כדי להגן עליו
הוא עדיין אוהב ומכבד אותה כי הוא לא רואה שהיא מתעללת בו וזה מאוד מקשה עליו להבין מה קורה איתה. אני מנסה לדבר איתו על זה אבל הוא מגן עליה בכל דרך. יש לאחי לב זהב, אני יודעת
ולאחי הבן זקונים, יש קשר טוב עם אמא שלי
נו ברור, זה אפילו לא מובן מאליו
הבן זקונים המפונק שזוכה לכל תשומת הלב מהאמא, ואני אחי נשארים באמצע
אבל כשזה מגיע אליי, אין אהבה ביני לבינה
כן, היא אמנם חושבת שכל מה שאני רוצה זה כסף, אבל היא לא קולטת שאני רק רוצה איזו מחמאה קטנה על איך שאני נראית, או חיבוק, או נשיקה
או אפילו בוקר טוב כשאני קמה בבוקר
אמא שלי ידועה מהיותה קרה, לאמא שלי אין לב אליי. אשכרה הגעתי למצב שאני צריכה לבקש ממנה רשות לתת לה נשיקה, ולא לדבר איתה או לזיין לה תמוח כי זה מיותר, אני אשכרה מפחדת ממנה
או לנסות לדבר איתה על משהו מבלי שהיא תצרח עליי ותסטור לי מאמצע שום מקום
ההודעה הזאת אולי נראית צומי, אבל אני במבוי סתום ובאמת צריכה עזרה
אני צריכה לדעת איך לתקשר איתה בנעימות, שזה לא יהפוך לריב צרחות וכמה שהיא לא מקבלת את דעתי
אני ילדה שמחה, יש לי חברים שאוהבים אותי ואני אותם, יש לי דעות שונות ממנה בהמון תחומים
כגון להטב- אני ביסקסואלית והרגשתי בנוח לספר על כך לאמי, יא חושבת שאני מטומטמת שסתם ממציאה כי אני רוצה קצת תשומת לב, או שזה סתם שלב בגיל ההתבגרות
דיברתי עם חברות שלי על זה והן יודעות שיש לי מע יחסים לא כל כך חיובית עם אמא שלי והן עוזרות לי בכל מה שצריך, אני מודה לאלוקים עליהם כי באמת לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהם.
אז מה? זה מי שאני ותקבלי אותי אמא.
עכשיו, לה ולאבא שלי יש מערכת יחסים דיי תלולה
יום אחד הם אוהבים אחד את השני ללא גבולות, ויום שני הם לא מפסיקים להתעמת שזה מגיע לרמות של דיבורים על התגרשות
אבא שלי הוא אדם טוב שרק רוצה בטובתי, הוא לא הרים עליי ועל אחיי יד פעם אחת ואני יכולה לדבר איתו על המון דברים שעות על גבי שעות
הגעתי למצב שאני אשכרה מעדיפה לשהות עם אבא שלי בבית מאשר שאמא שלי תהיה בתמונה
אני לא שונאת אותה או לא אוהבת אותה, אני באמת לא יודעת מה אני מרגישה
כי אחרי הכל, היא אמא שלי
ואני מכבדת אותה
יש רגעים שאנחנו חברות טובות ויש רגעים שאנחנו אויבות עוינות
אחותה של אמא שלי, שהיא הדודה האהובה עליי- היא יותר אמא מאשר אמא שלי, דודה שלי היא כמו האמא שמעולם לא באמת הייתה לי. אני חושבת שהייתי שמחה יותר להתגורר עם דודה שלי ואני אוכלת את עצמי כי אני חושבת ככה
אני לא יודעת מה לעשות, לדבר עם אמא שלי? אני יודעת שזה לא יעבוד אבל חיים רק פעם אחת
לדבר עם דודה שלי? אני בטוחה שהיא תבין, אבל אין לה מה לעשות עם זה
אמא שלי לא תשים על זה זין
לדבר עם אבא שלי? עם יועצת בית הספר? כל דבר קטן יכול לעזור
אשמח את דעתכם בנושא וסליחה אם גזלתי מזמנכם :/ מעריכה את זה אם הגעתם עד לשורה הזאת.
אז מה לעשות בעצם?