מתמודד עם בעייה נפשית ועם צה"ל בו זמנית ומרגיש אבוד. איך להתמודד?

אז ככה אני מאור ( שם בדוי) בן 19 ממרכז הארץ.

גדלתי במשפחה חרדית ובבית עם המון בעיות, זה התחיל המריבות קשות עד כדי אלימות בין ההורים (אלימות מצד האבא) שהוא חרדי קיצוני, והמשיך ביציאה בשאלה שלי שלוותה בהמון כמעס מצד ההורים בעיקר מצד האבא שפשוט סירב ומסרב לקבל את העובדה שהבן שלו לא דתי, ככה ששנים שאני סובל מאלימות פיזית נפשית ומילולית.

אז התחילו הבעיות הנפשיות שלי, כמה פעמים הייתי ממש קרוב לפגוע בעצמי, סבלתי מהצקות בתלמוד תורה שבו הייתי, ולא הייתי מקבול בכל מקום שהלכתי אליו, כתוצאה מכל הסתגרתי המון זמן בבית עד הגיוס בגיל 18 .
גוייסתי לקרבי ומהר מאוד הבנתי שזה לא לי, הדיכאון והבעייות האישיות והחברתיות רק החריפו, והמפקדים שלי במקום לראות את זה ולהוריד אותי מלחומה, עשו הכל כדי להשאיר אותי למרות שהתחננתי עד כדי דמעות שיוציאו אותי מלוחמה, אבל זה לא עזר, כמובן שבקישתי לראות קב"ן, אבל גם בזה המפקדים סיננו אותי.

מפה לשם הייתי נפקד (במהלך הנפקדות הייתי במצב נפשי קשה מאוד, הייתי על סף פגיעה עצמית קשה, רק שהייתי מדי פחדן כדי לעשות את זה) , קיבלתי מעצר, ורק אח"כ הורידו אותי לג'וב (לפקיד גרוע מאוד) וראיתי קב"ן לראשונה 4 חודש מאז שביקשתי.

אצל הקבן הרגשתי חוסר אונים, אני שופך את הלב שלי, והוא מפהק לי בפנים, מסתכל בפלאפון ומדי פעם מצייץ 'זה בטח נורא קשה'...

אחרי כמה ימים שהייתי צריך להתייצב לתפקיד החדש פשוט לא הייתי מסוגל ולא התייצבתי, פשוט רעדתי כשהייתי צריך ללכת, הייתי במצב נפשי קשה מאוד, והייתי נפקד ועכשיו אני עריק כבר כמעט 3 חודש(ואני בבית של ההורים שכל יום יש בו מריבות וצעקות ולפעמים אלימות)


אני נמצא בחוסר אונים ענקי, מצד אחד אני מבין שכמה שאני יסגיר את עצמי יותר מוקדם, ככה העונש יהיה יותר נמוך.
מצד שני אני פשוט לא מסוגל להיות בכלא, אני יודע בבירור שאני יפגע בעצמי בכלא (אני סובל מחוסר ביטחון עצמי נמוך, אפילו טיפה מגמגם שאני מדבר עם זרים) ואני משתדל להתרחק ממצבים כאלו.

עכשיו השאלה שלי מה אני עושה, יש לציין שחוץ מאותה פגישה עם הקבן לא הייתי אצל פסיכולוג אף פעם.
אני ממש מרגיש אבוד, בין הפטיש לסדן, מרגיש שצהל לא מבין אותי, ועם כל יום שעובר אני יותר בדעה לגמור עם החיים הללו.

מיותר לציין שאין באפשרותי אופציה כלכלית לקחת עו"ד צבאי שינסה להוציא אותי מהבור הזה, שבכל יום שעובר רק נהיה עמוק יותר ויותר.


בבקשה תעזרו לי (אני בדרך כלל לא אוהב לפנות לרבים ומעדיף להתמודד עם הבעיות שלי בעצמי, אבל אני כבר מרגיש שאני לא מסוגל יותר) כל תגובה תעזור ורצוי מאנשים שהיו במצב דומה לשלי.

בתודה מראש, מאור