לסבול את השנה ואז להתפטר
התחלתי לעבוד לפני כמה חודשים מיד אחרי שסיימתי בית ספר.
חשבתי שעכשיו עבודה זה דבר רציני שצריך לעבוד ולא חשוב האישיות של הבן אדם, העיקר שהוא עושה את מה שמצפים ממנו והכל יהיה טוב.
אז כנראה שלא.
אני לא בן אדם חברתי, יותר בקטע של מתבודד ואני לא נפתח בקלות. לפעמים קשה לי לדבר ולתקשר עם החברה. אני יותר טוב בלהשקיע בעבודה/לימודים מאשר ביחסים.
וכן, אני ניסיתי המון פעמים בלהתחבר עם אנשים וזה לא יצא כל כך טוב. (רק בשביל ההבנה, אני כן טוב בתקשורת בעבודה, פשוט לא בתקשורת של להתחבר אישית עם אנשים)
בעבודה שלי ראיתי שהעניין הזה של היחסים חשוב באותו המידה בעבודה, אז העובדים/ אחראיים תמיד מנסים לדחוף אותי לעשות דברים שאני לא רוצה עם העובדים, ואפילו באמצע העבודה. אני יודע שיש אנשים שמעדיפים להיות בהפסקה אבל זה אני ואין מה לעשות.
ניסיתי להתנגד ולהתחמק מזה כמה שאפשר אבל אז הם מתחילים לאמץ את תפקיד ההורים.
למה אתה לא מדבר? למה אתה לא מחייך? תחייך קצת! בוא תשב איתנו! וזה חוזר על עצמו,
כיאילו אני צריך להסביר למה הפרצוף שלי לא פרצוף מחייך?
זה כבר גורם לי סבל להיות שם וכבר חשבתי כמה פעמים על להתפטר. אנשים, תנו לי לעשות את העבודה! (נ.ב אני אוהב את העבודה שלי ויהיה חבל להתפטר)
הבנתי שזה ממש מוגזם אז אמרתי לאחראית שלי והיא אמרה שזה חלק מהתפקיד ואני צריך להתחבר עם הצוות.
הדרישה הזאת הורסת כמעט את הכל, הם מתחילים להתייחס אחרת, מציקים, מעירים ואני מרגיש שסתם צוחקים עליי. אני מרגיש שאני כבר לא אמור להיות שם.
איך כדאי להתמודד עם מצב כזה?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025