שמעתי פעם על מציאות כזו שאדם בורח מעצמו ואני חושבת שאני כזו בשנים האחרונות, אני לא יכולה לשבת עם עצמי סתם, אני תמיד מעדיפה יום עמוס בלי זמן למחשבות ואם יש לי קצת זמן אני חייבת להתמכר לאיזו סדרה ובכל הזדמנות לצפות בה, אני לא מפתחת מספיק את התחביבים שלי, זו עוד בעיה בפני עצמה
קשה לי עם מליון דברים בחיים אבל אם תשמעו עליהם באמת אתם תצחקו ותגידו שהחיים שלי תותים לעומת מליוני אנשים אחרים, אבל מה לעשות כל אחד וההתמודדות שלו ורמת הקושי שלו,
הגעתי היום למסקנה מאוד מעניינת על החיים,
אני כל הזמן רודפת אחרי 'האושר' וכל הזמן אני חושבת אחרי שאני ימצא אהבה אני יהיההמאושרת אחרי שיהיה לי הרבה כסף ורכב ודירה משלי אני יהיה מאושרת אחרי שאני יחטב את הגוף ממש אני יהיה מאושרת אבל בתכלס מה זה שווה בסוף, מה שווה רכב ודירה ואהבה וכסף אם כל הדרך להשיג את זה היתי עצבנית ממורמרת עצובה לא רגועה מה זה שווה למכור את השלווה הנפשית בשביל מטרה כלשהי בחיים
אז הגעתי למסקנה, האושר הכי גדול שיש הוא החופש,
פירושו של החופש הוא שאני לא כבולה לשום מטרה בחיים, אני לא תולה את האושר שלי בכלום, מבחינתי החיים שלי מ ו ש ל מ י ם בלי רכב בלי דירה בלי אהבה בלי הרבה כסף בלי גוף מחוטב ועוד מליון חלומות שיש לי ולא באלי לשתף אותם
אני מושלמת בחוסר מושלמות שלי
אני מרגישה מושלמת אפילו שלא השגתי את כל מה שרציתי עד גיל 19
אפילו שאני קורעת תתחת בשביל משכורת של מינימום
אפילו שלפעמים אני מרגישה שכל החלומות שלי רחוקים כל כך
אבל האושר שלי לא תלוי בהם
כי אני חופשיה
אף חלום או מטרה בחיים לא יקבעו את האושר שלי
אני אוהבת את החיים אני אוהבת לחיות כיף לי לחיות כי החיים יפים
זה בסדר שמתעכבים דברים, זה בסדר שלא הולך פתאום זה בסדר שנגמר כל הכסף בבנק זה בסדר בגלל שזה לא ייקח ממני את השמחה האהבה שלי לעצמי הרוגע והשלווה הנפשית
אני אוהבת את עצמי ובגלל זה אני לא אתן לקצת מכשולים להעיב על האושר הפנימי שלי, אני רק יתחזק מהם וילחם יותר חזק להגשים את החלומות שלי
זה נשמע מופרך והזוי אבל כן כולם עוברים את זה, תודה למי שקרא עד עכשיו היתיי חייבת לפרוק
אני צודקת?