מה לעשות? אני בת 20 עוד מעט ואני לא מסתדרת עם המשפחה שלי

סליחה מראש זה ארוך, אני זקוקה לעזרה בבקשה שמישהו יענה.
אני לא יכולה כבר לחיות עם ההורים ואח שלי, אני ממש במצוקה ואני לא יודעת מה לעשות.
אני רוצה לארוז את כל החפצים והבגדים שלי וללכת.
אני חיילת בבסיס פתוח, בסיס סגור לא אופציה כי יש לי חרדות, וחשוב לי שיהיה לי את הבית שלי, הנוחות והחפצים שלי.
ניסיתי לבקש מסבתא עוד לפני שנתיים וגם היום שתיתן לי לעבור לגור אצלה, והיא מוכנה שזה יהיה זמני וגם בלי הבן זוג שלי...
אנחנו כמה שנים יחד, רוב הקשר שלנו הוא היה בשירות צבאי בבסיס סגור ואני עכשיו חייבת להיות איתו כל הזמן.
אני לא יכולה לוותר עליו, הדבר היחיד שעוצר אותי מלפגוע בעצמי זה להיות איתו ולישון לצידו כל לילה, הוא הבן אדם היחיד שמחזיק אותי חיה.
לחיות אצלו אני לא יכולה, אני לא יכולה להשתלט לו על הבית ולא יהיה אצלו מקום לכל הבגדים והחפצים שלי.
חשבתי כמובן על האופציה לשכור דירה ולגור לבד כמובן, אני בת 20 בקרוב...
אבל הבעיה שהבן זוג שלי לא מרגיש מוכן ואין מצב שהוא יסכים לצאת מהבית בשנתיים הקרובות.
אני לא אחיה עם שותפים כי אני לא מסתדרת עם אף אחד ואני זקוקה לפרטיות שלי.
וגם כל הכסף שחסכתי בשנתיים האחרונות פשוט יתבזבז מחודשיים של שכר דירה מים וחשמל.
אני לא יכולה לשלב גם את הצבא וגם עבודה, אני בבסיס מהבוקר עד הערב ואני שפוכה.
ובכללי אני אתחרפן משתי מסגרות, אני לא אסתדר.
מצידי לחיות בתת תנאים, חלל אחד שיש בו את החפצים שלי שאני קשורה אליהם והבגדים שלי.
אבל אף אחד לא רוצה לעזור לי, אין לי דרך להרוויח יותר מ-800 שקל בחודש, אני קורסת רק מהמסגרת של הצבא, איבחנו שיש לי דיכאון כשהייתי בתיכון, עכשיו הוא חזר ופי כמה מאיך שהוא היה.
אני מרגישה שאני קורסת, אף אחד לא עוזר לי, אפילו הבן זוג שלי לא יכול לעזור לי.
פעם היו לי מחשבות אובדניות ולא התכוונתי לפגוע בעצמי, אבל היום לא מפסיק לעבור לי בראש כל יום שבא לי למות, לפגוע בעצמי, שיהרגו אותי בדרך לבסיס ומה לא...
אני מרגישה שזה או לצאת מהבית של המשפחה שלי, או למות.
אני לא מרגישה שיש אופציה נוספת.
ואין סיבה להגיד שאני אתן לזמן לעשות את שלו, כי כל החיים שלי זה ככה, ואני מתה לצאת מהבית מגיל 13 עוד.
בבקשה מי שיכול להציע לי מה לעשות אני נורא אעריך את זה.