מבולבל, אני לא יודע מה אני רוצה. עם כל הכאב, לנתק ממנה קשר מכל סוג ולהתקדם?

זה סיפור קצת מוזר שקרה לי, אבל בכל זאת תנסו לעקוב. הייתה לי בת זוג שנתיים, נפרדנו לפני ארבעה חודשים ורבנו חודש אחרי הפרידה (רק אספר בקצרה שהיא ניסתה להתחיל קשר חדש וזה פגע בי מאוד וכשרציתי לנתק את הקשר ממנה, היא הגיבה באדישות וחוסר אכפתיות לחלוטין) והקשר נותק לגמרי. קצת אחרי שזה קרה, אני ומישהי שלומדת איתי התחלנו לדבר, הלכנו יחד לסרט וקצת חיבבתי אותה. היא לא הייתה בקטע שלי (וגם ניסיתי להתחיל איתה קשר שבוע אחרי שהתחלנו לדבר) וקיבלתי את זה לגמרי בהבנה. הייתי צריך עוד חודש חודשיים כדי לעכל ולשחרר את התסכול מהפרידה שהייתה לי (הרבה מאוד שחררתי בזכותה ובהקשבתה). בקיצור, אחרי שהרגשתי שעברתי קדימה מהפרידה (היה לי ממש קצת זמן לפני טיול שנתי עם אותה ידידה וכל מה שהיה לי בבטן התפרץ וגם בזכות זה וגם כי בילינו יחד הרבה זמן יצא לנו להתקרב). היא ביקשה כמה ימים אחרי הטיול שניפגש והיא אמרה לי שהיא לאחרונה חושבת עליי ודיברנו ובסוף התנשקנו אבל היא ואני עדיין לא החלטנו מה אנחנו רוצים ואם אנחנו רוצים קשר. אחרי שבוע בערך, היא אמרה לי שהיא כרגע לא חושבת שהיא בעניין. מאז אני ממש מבולבל (חוץ מזה שאני גם עצוב והרבה יותר לחוץ כשאני רואה אותה/מדבר איתה) ואני באמת לא יודע אם לצפות למשהו או לא, אם אני אוהב אותה ובכלל הרגשות והתחושות שלי לא ברורים. אני רוצה לדבר איתה אבל מצד שני גם מפחד לפגוע בקשר או לגרום לאי הבנות, אני חושש גם שתחושות הבטן שלי שאומרות שעדיין קורה משהו הן לא אמיתיות ושזה גם יגרום לי להיפגע. אני בעיקר חושש שאם אפתח את זה אז כל ההתקדמות שעשיתי אחרי הפרידה תיזרק ואני אצטרך שוב לבנות את עצמי מחדש מאפס. אני לא יודע להגיד אם לראות אותה עם מישהו אחר יכאיב לי, אני לא יודע להגיד אם אני בעצמי מחפש קשר או בעיקר מחפש להרגיש שוב נאהב. הבעיה שזה תוקע לי את החיים ולא נותן לי להתקדם. אני לא מצליח ליצור (אני מתעסק באמנות, צילום וקולנוע), אני יותר נסגר בתוך עצמי (ואני אדם עם בטחון עצמי מאוד גבוה ואין לי בד"כ בעיות של בישנות או פתיחות) ואני לא מצליח לחשוב על שום דבר אחר. אני ממש ממש אשמח אם תוכלו לייעץ לי מה לדעתכם כדאי לי לעשות במצב הזה, כי באמת שאני רק רוצה להתקדם קדימה ונמאס לי רק להתקע.