אנחנו נשואים כבר שנתיים פלוס ויש לנו ילדה מקסימה בת כמעט שנתיים.
אני ואישתי עברנו המון ביחד..רכבת הרים וכאלה אבל הייתה לנו רק פרידה אחת לחודש ומשם כבר התחתנו. באופן כללי כיף לנו ביחד אנחנו מצחיקים אחד את השניה וכו' והילדה שלנו ממלאת לנו את החיים מאוד.. מאושרים מלגדל אותה..וגם מאושרים להיות יחד..
שנינו נראים טוב ושנינו אנשים מאוד מקובלים בחברה ותמיד יש חברים ומשפחה סביבנו..אני עובד בהייטק ואישתי במכירות
העניין הוא שאני מרגיש שאישתי לא נמשכת אליי ואני מרגיש את זה כבר המון זמן..דיברתי איתה איתה על זה כמה פעמים היא תמיד הכחישה ותירצה את זה בזה שהיא קצת עלתה במשקל (היא לא שמנה כרגע..בשבילה היא שמנה בשבילי היא נראת מעולה וגם בשביל אחרים לצורך העניין ) ולא נעים לה עם הגוף שלה וכאלה...
אני מאוד מאוד מפרגן לה ! אני תמיד מחמיא תמיד לצידה ובכלל אני אחלה איתה, והיא גם אומרת את זה..אבל אני גם גבר גבר כשצריך אני מעמיד אותה במקום.
בהתחלה אמרתי לעצמי בסדר אבל עם הזמן קשה לי לסחוב את זה..מאז שנולדה הקטנה שלנו שכבנו אני ואישתי בלחץ 1015 פעם גג!גג.. וגם פירגנתי פה ...בשנה ו 8 חודשים !(הקטנה בת שנה ו 8 )..
היו לנו פעמים של מגע הדדי וכאלה אבל זה תמיד בא ביוזמתי ומרצוני ואני זה שמוביל לשם ואם אני לא אעשה זאת אני יכול להתייבש חח
המון פעמים מגלגל מחשבות שהיא בוגדת בי או שהיא נדלקה על מישהו בעבודה שלה או משהו ובגלל זה היא לא נמשכת אלי..
באופן כללי ממש לא טוב לי .אני אוהב אותה עד השמיים והיא המלכה שלי אבל קשה לי מאוד מאוד עם התחושה הזאת כי המון פעמים קיבלתי ממנה 'ברקסים' בתירוצים שונים וזה פגע בי ממש אפילו ריסק אותי ! החמצתי פנים המון פעמים והראתי לה שזה פגע בי מאוד אבל גם הייתי קול כזה לא מושך את הריב יותר מדיי
אני לא ידע מה לעשות ..בא לי להרגיש נאהב להרגיש מיוחד להרגיש גבר...אישתי לא נותנת לי להרגיש ככה...לצערי
אני לא רוצה לבגוד כי אני לא אוכל לחיות עם עצמי אחר כך זה לא האופי שלי אבל אני בבעיה קצת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות