היי.
אז ככה. יש ילדה מהכיתה שלי שיצרנו סוג של מערכת יחסים של ״חברות הכי טובות״. אנחנו חברות כבר מכיתה ב והיא בדרך כלל איתי בהפסקה ( למרות שלא תמיד בא לי להיות איתה) . יש לנו חברים משותפים אבל היא לרוב איתם כשגם אני שם אז אני לא יכולה להיות איתם בלעדיה. היא נראת מאוד ביישנית ונחמדה אבל בתור מישהי שמכירה אותה די טוב היא כל כך אגואיסטית. כשאני חולה היא לא מתקשרת או שולחת הודעה לשאול למה לא באתי, היא לא מתקשרת אלי סתם ככה או רוצה להיפגש איתי לבד מחוץ לבית ספר וביום הולדת שלי היא לא חגגה איתי ושכחה לומר לי מזל טוב (כבר שנתיים ברציפות). כל התיכון בערך חושב שהיא החברה הכי טובה שלי כי היא כל הזמן נדבקת עלי מה שגורם לאנשים אחרים פחות להיפתח עלי או לדבר איתי בהפסקות . אין לי עם מי להיפגש או להתקשר ולדבר על איך שאני מרגישה. היא אף פעם לא אמרה לי אם העלבתי אותה ואף פעם לא מדברת איתי על היחסים שלנו בתור חברות למרות שאני ניסיתי לתת לזה מקום. אני כבר לא יודעת מה לעשות כי מצד אחד אני בערך החברה היחידה שלה אז לא נעים לי סוג של ״לעזוב אותה״ בהפסקות כדי להיות עם אנשים אחרים כי כשהיא גם איתי עם עוד אנשים אני לא מצליחה להיפתח כל כך וגם אז אני מרגישה רע עם עצמי שסוג של השארתי אותה לבד אם אני לא מזמינה אותה להצטרף, ומצד שני היא כל כך משעממת אותי כבר ואין לנו שום דבר במשותף וזה מרגיש לי שהשיחות שלנו נשמעות כל הזמן בדיוק אותו הדבר. אני מאוד מאוד רוצה למצוא חברים חדשים וניסיתי תנועות נוער וזה לא הלך כל כך. מה אני יכולה לעשות? אני אשמח לעצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות