מאז ומתמיד עוד לפני שהתחתנתי הייתי בחור נחמד מלא חברים ואנשים אהבו אותי אבל מצד שני תמיד היה לי הרגשה שחסר לי בחיים תמיד לא היה לי טוב תמיד הסתכלתי על חצי הכוס הריקה אם אפשר לקרוא לזה ככה..
היתה לי עבודה מסודרת והיה לי קשה אז התלוננתי הלכתי ללמוד תואר והמשכתי להלונן לא הצלחתי לחסוך כמו שצריך אז התלוננתי שאין מספיק כסף הגעתי למצב שלא יוצא חברים מכל מיני סיבות אחת מהן היתה רצון להתחתן והשניה שצריך לקום מוקדם בבוקר בזמן שכולם לא היו מסודרים בעבודות מסודרות וזה היה גורם לי לקנא בהם.. כי הם יכלו לעשות מה שבא להם...?!
לענייננו.. התחתנתי הכל טוב ויפה עם אישה טובה ושוב לא טוב לי כל מה שאני עושה אני מרגיש שלא טוב לי אין לי פה ואין לי שם.... אמנם פירטתי על חיי הרווקות כדי להמחיש את הדברים .. אבל בחיי הנישואין שלי אני יותר גרוע וחסר שמחה ומוטיבציה כבר אין חברים ולא יוצאים ומבלים כמו ברווקות.. ובקיצור לא חסר על מה להתלונן.
אז אני שואל למרות הכל איך מתגברים על ההרגשה הזאת??
נ.ב אני מודע לזה שהחיים שלי טובים בסך הכל ויש אנשים עם קשיים עוד יותר מהמצב אצלי... אז איך למרות הכל אני מרגיש כזה ??
אשמח לשמוע מאנשים/נשים שמכיריפ את הנושא מקרוב איך הם מתמודדים עם המצב הזה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025