התחלתי לצאת עם בחור ערבי והתאהבתי בו, מבולבלת מאוד

קודם כל אני מבקשת לא לעשות את מה שטבע האנושות רגיל לעשות ב99% מהמקרים- לשפוט.
אהלן חברה, אני מלצרית בבית קפה ועובד איתי בחור מקסים כבר חצי שנה.. (בן 26) והוא ערבי.
לפני זמן מה הוא פתח בפני שהוא מעוניין בי, מרגיש כלפי משהו והזמין אותי לצאת.
מעולם אבל מעולם לא היה לי נושא שיחה דיבור או אינטראקציה עם מישהו מהעדה וגם לא חשבתי שיהיה משהו מעבר ולא כי אני גזענית אלא כי מעולם לא יצא...
אני עובדת איתו והוא חבר טוב ובהתחלה מאוד הופתעתי ונרתעתי ולא, לא כי הוא ׳ערבי׳ אלא כי ראיתי אותו נטו בתור חבר טוב לעבודה צחוקים וכו׳... וקשה לדעת שפתאום אותו בן אדם מעוניין בך לקשר כזה או אחר.
הסברתי לו שנשאיר את זה רק בגדר ידידים ושכרגע יצאתי גם מזוגיות של שנתיים וחצי (לא, זה לא ריבאונד ולא מבולבלת הקשר ההוא היה ונגמר וזה סיפור אחר לגמרי אבל הרגשות שלי לא קשורות כלל לזה שאני אחרי פרידה).
אם אמשיך לספר פרטי פרטים הפוסט הזה לא יגמר אז אגש ישר ולעניין.
התחלנו לדבר יותר, התקרבנו, שיחות בווצאפ, יושבים לפעמים אחרי העבודה מדברים שותים קפה... ופעם אחת יצאנו, לא אקרא לזה דייט אבל יצאנו ובילינו יחד ובאותו היום לא היה שום דבר מעבר לסתם בילוי.
יום אחרי יצאנו שוב ולפני שהלכתי התנשקנו והתחיל להיות פה משהו מעבר לסתם קשר ידידותי, מאותו היום היינו נפגשים כמעט כל יום, שכבנו אחרי מספר פגישות וזהו בעקרון.
עכשיו לעניין, אני אנסה לעשות את זה הכי קצר ומובן שיש.
הבן אדם הזה, זה בן אדם שמסתכלים לו בעיניים ורואים את הטוב שבו, היחס שלו כלפי זה יחס שלא ראיתי מעולם, לא רק כלפי, כלפיי חברים, משפחה כלפיי החברים בעבודה כלפיי כולם.
הוא חכם בצורה יוצאת דופן, חוכמת החיים שלו זה משהו שלא רואים בכל יום.
בחיים לא נפתחתי כל כך מהר לבן אדם, אני מרגישה איתו הכי בנוח בעולם, שוכחת מכל הדאגות והמסביב.
כל המילים שבעולם לא יצליחו לתאר את הבן אדם שאני מספרת עליו, הוא באמת משהו מיוחד, משהו שלא פוגשים בכל יום. אני רוצה אותו. אני רוצה להיות איתו.
אחרי כל הכיף הבנתי שיש פה בעיה שהיא חתיכת בעיה. אני יהודיה והוא ערבי, שנינו באנו מעולמות שונים לחלוטין. כשאני איתו הדבר האחרון שעובר לי בראש זה שהוא ערבי. אני מסתכלת על ההתנהגות שלו, על כמה כיף לי איתו. המחשבה שהוא ערבי צצה לי בראש אולי פעם ב...
יש לנו שיחות עמוקות של שעות ופתיחות ואמיתיות והשיחות האלה זה באמת החלק האהוב עלי ביום איתו.
עכשיו אסכם במשהו שכנראה היה נכלל בחלק מהתשובות שלכם פה אבל אקדים אותכם.
כן, יודעת שישנם לא מעט סיפורים של בחורות שאומרות ׳הוא מיוחד׳ ׳הוא שונה׳ ׳הוא לא יפגע בי או יעשה לי משהו׳.. ואז אחרי החתונה מכה מתעלל ולוקח לכפרים. אז תתפלאו.... הבחור הזה מהמרכז והוא לא קרוב להיות מהסוג אנשים האלה והוא בעצמו שמע לא מעט סיפורים כאלה וזה מרתיח אותו ומגעיל אותו וזה לא קרוב להיות הוא.
הדבר השני זה שיכול להיות שיש פה עוד שתי אופציות, הראשונה שאני רוצה אותו בגלל שהוא ערבי בלי לדעת שזו הסיבה בכלל וההסבר הוא כי זה משהו אחר משהו מעניין יותר תרבות אחרת יחס אחר ומשהו שלא רגילה אליו וכמובן כמו שכולנו יודעים לצערי מה שאסור ולא ידוע, מושך. (אך באמת לא חושבת שזו הסיבה)
והאופציה השניה היא שאני רגילה ליהודים ולתרבות שלנו וכמו שכולנו שוב יודעים לערבים יש כבוד שלא רואים כל יום ויחס ואהבה וחום שלחלק מהגברים בעם שלנו אין.....
עכשיו אגיד רק דבר אחד חשוב אחרון, אני רוסיה. באה מבית רוסי אנחנו יהודים אבל לא מסורתיים או משהו כזה ודווקא העניין של היהודית פחות משחק פה תפקיד עיקרי אלא רק בגלל המשפחה אני מפחדת והדעות של האנשים ולא בגלל הדת.
אני יודעת שמצד אחד צריך לשים פס אחד ענק על כולם ולעשות מה שטוב לי ומצד שני זה העתיד שלי.
דברתי איתו לפני כמה ימים ואמרתי לו שזה לא ילך בגלל הדתות שלנו והוא אמר לי אם המשפחה שלך והחברים שלך חשובים לך תנתקי איתי קשר כי זה או שאת הולכת לאבד אותם לאט לאט (אם לא יקבלו אותי) או שאת הולכת לאבד אותי. ואין פה שאלה בכלל ככה שפשוט חיבק אותי חיבוק חזק, ונתן לי ללכת.
(כמובן שזה בקצרה, הייתה שיחה מאוד כואבת).
אנחנו עובדים ביחד ככה שהופך את זה לעוד יותר רגיש כי אי אפשר להתנתק לגמרי וחשבנו שיהיה קל להתנתק אבל זה לא רק הדלקות של ההתחלה.. יש כאן באמת רגשות. הוא הודה שאוהב אותי ואני כרגע לא יכולה להגיד ׳אוהבת׳, זו מילה גדולה מידי אבל בהחלט יש לי רגשות.
אני רוצה אותו, לא רוצה לוותר עליו.
אני עדין ילדה, אני בת 20 אבל יכולה להגיד שזו פעם ראשונה בכל חיי שאני צריכה לעשות בחירה לא לפי מה שטוב לי ולפי מה שמתחשק לי, אלא לפי מה שהעולם שלנו בנוי אליו ורגיל אליו ואם יש שנאת עמים ודעה שלמה של עם וזה לא לגיטימי ונורמלי שאצא איתו אז אצטרך לגמור את זה. אני באמת מאוכזבת מהמצב והלוואי שהיה שלום ואהבת חינם וכולנו היינו שווים.
הקשר איתו גרם לי להבין וללמוד אין ספור דברים חדשים על עצמי, אני יודעת שבחיים לא אשפוט אדם על פי דת גזע מין צבע וכו. כולם שווים בעיניי והדבר היחיד שמבדיל בין אנשים זה המחשבות והמעשים שלהם.
מהחברות שלי שתיים יודעות, אחת איתי באש ובמים תומכת ותמיד תהיה לצידי ובצד שלי כי זו חברה שתקבל אותי איך שאני לא משנה מה. השניה לא יודעת אפילו שהיה בינינו משהו מיני רק יודעת שיצאנו ונרתעה ברמה שאין לתאר. אני יודעת שמהצד של אמא כולל אמא יקבלו אותי ואבא זה כבר סיפור אחר .. רוסי קשוח תבינו לבד. באמת קשה לי מבואסת מאוד ולא יודעת מה לעשות.
באמת רוצה לשים פס אחד ענק על הכל ולעשות מה שמתחשק לי אבל כולנו יודעים שזה לא עובד ככה.
אף אחד גם לא באמת יבין איזה בן אדם זה כי מבחינת האנשים הם רואים רק דבר אחד- הוא ערבי. אבל אני רואה בן אדם עם רגשות, חוש הומור כיפי והכי חשוב יש בינינו אהבה. אני גם חושבת לעצמי אני רוסייה, אם הייתי גרה ברוסיה ויוצאת עם מישהו קווקזי או בוכרי או כבר דבר אחר שלצורך העניין לא היה יהודי לאף אחד ובמיוחד להורים שלי לא היה אכפת.
אבל אנחנו גרים במדינת ישראל וזה המצב והמצב פה בין יהודים לערבים הוא על הפנים.
שוב, בבקשה לחסוך תגובות של את לא יודעת לאן את נכנסת והוא ימרר לך את החיים ויכה אותך ועוד דברים שהם ממש אבל מממש לא רלוונטיים למצב הנוכחי באמת.
אנחנו ב2020 חברים למה לעזעזל אני לא יכולה להיות עם בחירה חופשים ולדעת שיקבלו אותי איך שאני?
אשמח לקבל עצות ודעות אמיתיות.
תודה רבה מראש, ושתהיה שבת שלום לכולם!