אבא שלי חולה בסרטן אלים, אני רק בת 16 אני צריכה את אבא שלי

אחרי שלושה חודשים שלא מבינים מה יש לו ולא ראו כלום בMRI רק לפני יומיים הרופאים מודיעים שיש לו סרטן גרורתי.
המצב קשה, הוא סובל מכאבים.. הרופא אמר שזאת הולכת להיות תקופה לא פשוטה ואי אפשר לדעת מה יהיה.
אני רוצה את אבא שלי, אני מתגעגעת אליו.
הוא לא כמו שהוא היה, הוא כבר המון זמן לא בסדר.
הוא בקושי מדבר, רק מילל מכאבים ואומר שהוא רוצה למות.
אני רוצה אותו בחזרה, אני רוצה לחבק אותו חזק חזק ולהרגיש שהוא מחבק אותי.
אני רוצה להתסכל לו בעיניים שמחות ולא סובלות.
אני רוצה לבוא אליו בספונטניות ולחבק אותו.
אני רוצה שהוא יספר בדיחות, אני רוצה שנשמע מוזיקה ביחד, אני רוצה שהוא ינשק אותי ושיגיד שהוא אוהב אותי, אני רוצה שנלך לים ביחד, אני רוצה שנלך לבתי קפה, אני רוצה שהוא יבוא אלי כשאני בוכה וישאל אותי מה קרה, אני רוצה שהוא יאסוף אותי מבית ספר כשאני לא מרגישה טוב, אני רוצה להתקשר אליו באמצע היום וסתם לדבר איתו, אני רוצה שנאכל ביחד, אני רוצה שהוא יכין לי אוכל טעים, אני רוצה להתסכל עליך עובד, אני רוצה לשאול אותך שאלות, אני רוצה לכתוב לך פתקים, אני רוצה שתכנס לחדר שלי ותשב לי על המיטה, אני רוצה שתגיד לי לילה טוב ובוקר טוב.
אבא אני רוצה לחבק אותך חזק, אני רוצה שניהיה משפחה חזקה, אני רוצה שתיהיה שמח, אני רוצה שתרצה להבריא, אני לא רוצה שתמות.
אני לא רוצה לכתוב שום דבר רע אני רק יודעת שיהיה לי קשה.
האבא ששוכב עכשיו בבית חולים הוא אבא שלי אבל הוא לא באמת האבא שלי.
האבא שלי הוא כל מה שכתבתי.
האבא שלי לא חולה ויעשה הכל בשבילי.

בבקשה רק מה שהתמודד עם דברים מהסוג הזה שיכתוב אני לא רוצה אנשים בלי ניסיון.
כואב לי לשבת בכיתה, כולם שם צוחקים, זורקים הערות, רק אני יושבת שם עם מועקה בלב.
אני כל שניה יוצאת לשירותים לבכות, בהפסקה אני הולכת למחנך שלי ואומרת לו שאני הולכת הביתה כי קשה לי.
חוץ מזה יש לי גם קוליטיס והתחילו לי כאבי בטן, כל פעם שאני לחוצה זה פוגע לי בבטן.

אני רק רוצה להגיע לשלב בחיים שבו אני נשואה עם ילדים, אני רוצה לגור ליד הים לעשות מדיטציות.
אני רוצה לחיות ברוגע, אני רוצה בעל שאני אוהבת ואבא טוב, אני רוצה ילדים חמודים.
אני רוצה לממש מטרות ולהגשים חלומות.
אני רוצה שיהיה לי משפחה גדולה וחמה.
אני רוצה שיעבור לי הכאב.