כן
לא פשוט לי לכתוב את זה אבל אני אנסה להיות מובנת.. אז קודם אני אספר קצת עלי:
אני חולה בסכיזופרניה כבר כמה שנים והמצב שלי רק מידרדר. לא מבחינת שמיעת קולות וניתוק מהמציאות אלא מבחינת מה שנקרא תסמינים שליליים. אפתית, חסרת הבעות פנים, לא מסוגלת לחשוב במשפטים ארוכים (תחושה שבאמצע מחשבה היא פשוט נלקחת ממך ואתה נשאר בלי יכולת להשלים משפט הגיוני), לא מסוגלת לזכור הרבה וכו'. אני מנסה לנהל חיים נורמליים ופעילים כמה שאני יכולה.
הלכתי ללמוד במסגרת שכוללת רק "מתמודדים" וגם שם מאוד קשה לי. בגלל שילוב של משקעים מהעבר, האופי שלי והתסמינים השליליים לא יצרתי קשרים עם אף אחד שם ואני ממש בודדה. וזה לא שהאנשים שם לא מתמודדים עם דברים דומים אבל בגלל שלא טופלתי הרבה שנים (בגלל אבחנה שגויה) מצבי הרבה יותר גרוע.
חשוב לציין שאף פעם לא הייתי מקובלת מאוד חברתית אבל היו לי כמה חברות ובסוף התיכון מסיבה מסוימת (שאני לא ארחיב עליה והיא כנראה גם הטריגר למחלה) זה נהיה הרבה יותר גרוע וממש לא היה לי אף אחד. בנוסף, אף פעם לא הייתי דברנית. והיום יש לי מעט מאוד ידידים וחבר אחד.
שאר האנשים בלימודים שמים לב למוזרות שבי הם מתעלמים ממני וצוחקים עלי מאחורי הגב, וכבר לא נעים לי להמשיך ללכת לשם... אני בדיכאון ומפחדת שהמצב שלי ידרדר יותר אם אני לא אעזוב עכשיו אבל מצד שני לעזוב זה לפספס סיכוי להתקדם בחיים.
אני ממש על סף ויתור כי אין לי את הכוחות הנפשיים לעבור את מה שעברתי בסוף התיכון וחושבת שאם אין לי יכולות חברתיות אז מה שמצפה לי בשוק העבודה יותר גרוע. גם ככה קשה לי באוכלוסיה של לא מתמודדים אז שיהיה לי קשה עם אנשים שאמורים להזדהות עם מה שאני עוברת? זה כבר יותר מדי.
מצד שני, אני מבינה אותם הם רואים מישהי שמתעלמת מהם ולא מדברת איתם וחושבים שאם היא מתעלמת מהם למה שהם לא יתעלמו בחזרה. אבל הם לא יודעים שאני פשוט בחרדה שלא יצא לי משפט הגיוני מהפה ושקשה לי לחשוב ואני נתקעת באמצע.
נמאס לי מהחיים האלה ואני לא יודעת מה לעשות
אשמח לעצות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025