היי אסק פיפל, אשמח לעצה שלכם.
כרגע אני משרתת בתור מש"קית ת"ש בצבא, אני אוהבת את התפקיד ומרגישה זכות גדולה לעזור לאנשים בשירות הצבאי שלי, זה באמת מרגיש משמעותי, למרות כל זאת, הבנתי שהתפקיד מצריך ממני הרבה מעורבות בכלל ומעורבות רגשית בפרט, דבר שמתבטא בשעות העבודה הלא שגרתיות שלי ובעיקר במחשבות שלי (כל הזמן חושבת על החיילים שלי, לא משאירה מקום לעצמי).
הבנתי שזו זכות גדולה אבל גם הקרבה גדולה, הבנתי שלעזור לאנשים, להקשיב ולייעץ זה משהו שאני אוהבת אבל לא רואה את עצמי עושה את זה בתור עבודה. הגעתי למסקנה שאני אוהבת את הצד של האבחון הרגשי והבנת הסיטואציה במלואה- אני אסביר- לדוגמא, בבקשות בודד יש צורך בעשיית דוחות שיחה של קרובי החייל, כך יוצא שמתוך כל הדוחות אני מרכיבה תמונת מצב של החייל ויודעת מה אני ממליצה במקרה שלו. אני אוהבת לבחון את המקרה לעומקו אך בלי התערבות רגשית גדולה מצדי.
אני מנסה לחשוב על עבודה שהיא אבחון רגשי אך לא טיפולית פרטנית,
אם יש למישהו מכם עצות/רעיונות אשמח לשמוע
תודה מראש:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות