אני רוצה לחזור בשאלה אבל זה ממש מסובך אצלי, מה לעשות?

זה יהיה קצת ארוך אבל אני ממש אודה למי שיוכל לקרוא ולעזור לי
היי אני בת 19.5
כל החיים גדלתי במשפחה חרדית, אני בת בכורה.
מגיל צעיר יותר הבנתי על עצמי כמה דברים:
1. אני לא מצליחה להתחבר לקטע הדתי מספיק, כבר בגילאי 12, 13 כשכולן היו מתפללות אני התחמקתי, כשכולן רצו להתלבש באורך צנוע אני ניסיתי רצת אחרת, בהתחלה חשבתי שזה סתם בקטע מרדני אבל מאז עברו שנים . שנים שניסיתי להילחם בעצמי וכן להרגיש יותר שיוך דתי אבל אין זה לא עבד להפך ככל שניסיתי להיות יותר חרדית ולהתנהג לפי כל כללי המצוות רק הרגשתי יותר רחוקה מאלוקים, כאילו הדת איימה עלי ולכן גם עם אלוקים היה לי קשה לדבר ולהאמין בו.
2. מגיל צעיר מאד הרגשתי שאני נמשכת לבנות, כל הדמויות שאהבתי היו נשיות, בגיל בוגר יותר 16,17 כשנחשפתי יור לעום ולמושגים והבנתי את המושג לסבית ניסיתי בכח להילחם בו להגיד שאולי זה בגלל שאני גדלה בחברה של בנות ולכן...אבל חברו שלי היו מאוהבות בבנים והכרתי והיתה לי אפשרות להיות עם חבר (לא באופן רשמי אבל כמו שעשיתי הרבה דברים שחרגו מהחברה החרדית גם את זה יכולתי לעשות אבל לא רציתי), יצא לי להתאהב בחברה טובה שלי והיום כבר השלמתי עם עצמי אני אוהבת בנות ונמשכת לבנות, אבל בחברה החרדית אין ממש אופציה כזאת.
3. כל החיים ידעתי שהדבר שאני הכי אוהבת לעשות וגם טובה בו זה משחק, בגיל צעיר הייתי בחוגים כאלו אך בגיל מבוגר יותר הפסקתי כי מה יש לי לעשות עם זה בציבור החרדי, ההורים שלי שלחו אותי ללמוד מדעי המחשב ואני פשוט סובלת שם, לא משקיעה, בקושי לומדת אני רוצה משחק אבל ברמה ולגמריי אבל אני לא יכולה.
אני יודעת שאני רוצה לחזור בשאלה ולחיות את החיים כמו שאני רוצה אבל זה מפחיד אותי כל כך
זה אומר בשבילי לאבד את החברות ואת המשפחה, אבא שלי בחיים לא יסכים שמישהו ישמור איתי על קשר, בנוסף אני לא עובדת כי ההורים מממנים לי את הלימודים והבית במצב כלכלי לא קל כך שאם אני יעבוד אני ממילא אצטרך לתת להם את הכסף כי הרי הם מממנים לי את הלימודים אבל אני לא יכולה להפסיק ללמוד כי הם יחשדו ואז אני אזרק לרחוב
מה אני יעשה 3 החלומות שלי של דרך חיים, זוגיו וקריירה פשוט הולכים ונאבדים ממני
אבל אם אני יספר להורים שלי משהו אני אמצא את עצמי ברחוב, והם גם יהיו ממש עצובים וכאובים מזה
יש פה מישהו שעבר משהו כזה?
שיודע מה צריך לעשות?
פירטתי הרבה כדי שתבינו שזה לא איזו גחמה ילדותית זה באמת משהו שאני כבר חושבת עליו שנים... אשמח לעזרה