עד שהגעתי לתנאי קבלה אחרי שנה של עבודה קשה ברגע אחרון הקשיחו תנאים מבואסת

אני פשוט לא מאמינה שזה קורה, אבל זה כ"כ עצוב ומאכזב!! לא חלמתי שדבר כזה יקרה לי, וזאת חתיכת כאפה לפנים, קצת כמו שתעבור ליד מגרש כדורסל ובטעות כדור יפגע לך בפנים בעוצמה, זה כזה.
אז ככה, תמיד ידעתי שאני רוצה ללמוד מדעי המחשב ושהדרישות קבלה גבוהות מאוד ולכן לפני שנה החלטתי ללכת על כל הקופה ולהתחיל במסע שיפורים הן בגרויות והן של הפסיכומטרי. ידעתי שלאוניברסיטה תא, בן גוריון, טכניון ועברית לא אתקבל אבל לבר אילן יכולתי. תכננתי בדיוק איזה מקצועות אני הולכת לשפר, ועשיתי תחשיב של ממוצע עתידי ופסיכומטרי וזה איפשר לי קבלה ואז יצאתי למסע של שנה שיפור בגרויות ופסיכומטרי בידיעה שאם אני מגיעה לממוצע לפחות 108.5 ופסיכומטרי 640 אני מתקבלת.
וכך היה במשך שנה שיפרתי:
1. אנגלית ל 5 יח
2. מתמטיקה ל 5 יח
3. ספרות תנך היסטוריה אזרחות 2 יח
4. ואז בקיץ שוב ספרות תנך היסטוריה ל 5 יח
אם כל השיפורים האלו הגעתי ל 109.3
פסיכומטרי סהכ כל חיי עשיתי 8 פעמים כדי להגיע ל 645 שאחרון היה בספטמבר האחרון.
כולי נרגשת ושמחה אתמול מתקשרת לבר אילן לברר הרשמה לאוקטובר שיבוא ואז מטילים עלי פצצה
לפי הנתונים שלך את לא יכולה להתקבל.
למה שאלתי? ( הרי השגתי מעל מה שצריך .. ) ואז הטילו עלי פצצה שהחליטו לעלות את פסיכומטרי ל 680 ורק עכשיו טרחו לציין את זה...
אני מבחינתי כל השנה הזאת בדקתי כל כמה זמן את התנאים..והם היו ללא שינוי אז או שהם שינו פתאום עכשיו או שלא טרחו לציין.
בכל מקרה ל 680 לא יגיע בחיים לקחת לי 8 פעמים להגיע ל 645 וזה מאכזב כי שנה שלמה של בגרויות, פסיכומטרי וזאת לא בגרות אחת זה פאקינג 9 בגרויות!! וזה כואב!! וזה מעצבן!! ההשקעה שלי הן זמן והן כסף הלך לפח וזה כסף שממנתי מכיסי ההורים לא סייעו לי אפילו לא בשקל כי אין לה יכולת לעזור לי.
אני עבדתי לילות כדי ללמוד בבוקר ולהצליח לממן 8 פעמים פסיכומטרי ו 9 בגרויות . אני כבר לא מדברת על זה ששנה לא התאמנתי כי לא היה לי זמן גם לעבוד כדי לממן לימודים וגם ללמוד. ואני אחת שהיה לה גוף יפה כי הייתי מתאמנת.. הגוף שלי כבר לא כמו שהיה לפני שנה. לא שהשמנתי וואו.. אבל הבטן כבר לא חטובה והרגליים כבר לא כמו שאני רגילה פתאום פה קצת שומן..יקח לי המון זמן לחזור למה שהייתי עם בכלל. כרגע אני במצב יותר חרא מההתחלה.. יכולתי לא לעשות את כל המסע הזה ללכת למכללה ושלום
אבל התאמצתי כי היה לי חשוב ובסוף לא רק שהכל הלך לפח כי לא השגתי מטרתי לכאורה...גם פספסתי שנה שיכולתי להיות שנה א. והכי כואב זה שהגעתי לציון שצריך וטק ביש מזל העלו פתאום.
זה כואב.
ואני אחת שרגילה להרבה חרא בחיים. עברתי חרם כל הילדות. אמא שלי חלתה בסרטן. הפסיכולוגית שלי עשתה כלפיי דברים שאסור . רישיון לקח שנתיים להוציא. אז קצת רציתי שמשהו ילך לי אבל כן כבר הבנתי לאן החיים שלי הולכים.
מילא לא הייתי משקיעה או אפילו משקיעה ולא מגיעה לממוצע זה היה כואב אבל פחות מהידיעה שהגעת ופתאום החליטו לשנות וגם לא טרחו לציין לפני... במחשבון שלהם לצורך עניין עדיין רשום תנאי קבלה קודמים והם בעצמם אמרו שהרבה שנים הם לא שינו את התנאים והפעם החליטו להיות קשוחים.
באסה. חבל שהגעתי ל 645 פסיכומטרי וחבל שהגעתי לממוצע 109.3 מבאס.
מה לעשות?
וגם תענו על הסקר מי שבא לו