היי תשמעו אני בבעיה רצינית אפילו שזה לא נשמע כזה נורא. אני כרגע בכיתה יא ויש ילד שכבר שנתיים וחצי לא יוצא לי מהראש. הסיבה לכך זה שבטיול השנתי בכיתה ט הוא עזר לי לטפס על ההר ומאז כל פעם שאני רואה אותו הלב שלי דופק בטירוף. זאת לא התרגשות כיפית אני מחווירה מרגישה סחרחורת ממש תגובהה קלאסית של התקף חרדה. אני מרגישה שהוא כל הזמן בוחן אותי ואני צריכה להרשים אותו. חברה שלי אמרה לי שזה סימן שאני מאוהבת בו, אבל העיניין הוא שהוא לא מושך אותי בכלל לא חיצונית ולא באופי (אפילו קצת דוחה אותי לא נעים לי לומר..). אבל כל פעם שהוא שם אני רועדת ומרגישה כלואה. לפעמים אני מדמיינת סיטואציות שהוא רואה אותי במצבים מסויימים שכאילו יעשו עליו רושם.. אוף! אני מרגישה שזה מונע ממני להתחיל דברים עם בנים שבאמת מושכים אותי, נמאס לי !!!! אפילו אם אני עוברת מולו במסדרון אני רק חושבת מה הוא חושב עליי. זה הורס אותי אני לא יכולה להיות משוחררת.. תעזרו לי בבקשה זה מקשה עליי .. אפילו שאני מסתכלת לו בעיניים אני מרגישה מבוכה ענקית כאילו הוא יודע עליי משהו מביך..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות