היי,
גרתי במשך שנה עם שותפים שהקשר ביננו לא היה חזק מי יודע מה...אבל גם לא חיכוכים מאוד...בסוף השנה הם החליטו לעזוב ולא הסכמתי שיכניסו במקומם איזה אנשים שהם רוצים, רציתי שייכנסו אנשים נורמלים כי אני ממשיך לחיות איתם באותו בית בסופו של דבר....
קיצר במשך התקופה הזו שהם עזבו קצת הייתי פחות נחמד אליהם כי במשך השנה תפקדנו די בסדר, אבל שהם התחילו להכניס לי שותפים יצורים לדירה אני התחלתי לעשות להם בעיות כי מה קשה לכם קצת להתחשב בי..אז מה אם אתם עוזבים ורק רוצים להיפטר מהחוזה..תעשו מאמץ למצוא שותפים קצת נורמליים...
בקיצור עד שהם עזבו הם לא אמרו לי על זה שום דבר אבל שמעתי את שניהם מדברים בחדר על זה שאני מתנהג כמו מניאק ושם להם רגליים עם השותפים שהם רוצים להכניס ומה כאילו אתם ילדים תבואו ותגידו מה שיש לכם מה אתם מתלחששים מאחורי הגב כמו ילדים? אם הגישה שלכם תהיה טובה גם שלי תהיה
קיצור אחרי זה באחד הימים לפני שהם עזבו הם ישבו בסלון ואני הייתי בחדר והם קראו לי ושאלו אותי אם אני רוצה קרפ שהם הכינו ואמרתי סבבה כאילו לא חשדתי או משהו כזה...הנחתי שהכל בסדר ואז אכלתי והחברה של השותף שלי שואלת אותם "אהבתם את המתכון של הבצק שהבאתי"? (אז כאילו לא הייתי בטוח אם היא רוצה שאני אדע שהיא זאת שאחראית למתכון או שכאילו בשביל לצחוק עלי) ואז השותפה שלי הלכה רגע לחדר וראיתי אותם מתכתבים בוואטסאפ..ואז חזרתי לחדר ומאז אני לא רגוע...
כאילו לא קרה לי שום דבר מאז אני בריא ושלם ואפשר להגיד יאללה עזוב את זה תמשיך הלאה אבל זה משהו עקרוני והמחשבה הזאת הולכת ורודפת אותי שכאילו הם העדיפו להתנקם בי במקום לבוא ולדבר כמו ילדים גדולים וזה ממש חשוב לי שלא יצא סיטואציה מגעילה כזו ושלא יצאתי מניאק עד לרמה שהם עושים לי דבר כזה...
קיצור אני לפעמים אוכל סרטים מאז שזה מה שקרה...אבל לא יודע באמת בא לי לסיים
עם המחשבה הטורדנית הזאת חחח מה אתם חושבים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות