אני לא יודע אם זה קשור אבל הייתי מעשן גראס שנתיים כל יום והפסקתי כששמתי לב שזה פוגע בי. בכמה שנים האחרונות אני סובל מדימוי עצמי נמוך וביטחון עצמי ברצפה. אבל כל זה נובע רק מסיבה אחת, הביצועים שלי, הביצועים החברתיים, איך שאני מצטייר ובא לידי ביטוי בסביבת אנשים. אני מצטייר כאחד שקט, כמשעמם, כאחד שלא מפגין חכמה, כי הוא לא מדבר אז כנראה הוא גם לא חכם. ובתכלס - ככה אי אפשר לדעת מי ומה אתה.
חשוב לציין שפעם היה לי ביטחון בשפע, בתקופת היסודי אני מדבר, הייתי הליצן של הכיתה והייתי טוב בזה, הייתי מסמר הערב בכל מקום. עיניים תמיד נישאו אליי והייתי מצליח להתמודד עם שיחות כאלה ואחרות, עם זה שאנשים פונים אליי והיום אני נלחץ מאנשים כי אני יודע שאין לי מה לתת, או לפחות ככה זה מצטייר.
אפילו עם המשפחה שלי אני שותק ורק כשפונים אליי אני מדבר ומרגיש שהקול שלי צנום ומצחיק כי אני ממש מתקשה לדבר וזה ממש מוזר לי להביע את עצמי. עד כדי כך שכשאני מביע את עצמי אני מרגיש שזה דבר בלתי אפשרי, שזה ממש כמו לרוץ שאני מאוד שונא לרוץ.
קשה לי לבחור מילים, אני הרבה נחבט במוח ביני לבין עצמי עם השאלה איזה מילה היא המילה הנכונה לסיטואציה. ובסוף יוצאות לי מילים שאני מרגיש שהן לא המילים הנכונות.
אני סובל מזה, אני מטופל פסיכולוגית והיא טוענת שאני סובל מחרדה חברתית. אני לא יודע מה זה אבל אני חייב לשים לזה סוף.
אני בן 23 ואני מרגיש שנגמרו לי החיים.
אני רוצה להנות מהחיים, להנות מאנשים כי אנשים הם דבר טוב בטבעם, אני רוצה להפסיק לשקול מילים, אני רוצה שדברים ילכו יותר בקלות.
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות