התאהבתי במישהו מהפלוגה שלי והוא משתחרר בשבוע הבא. עכשיו זה חודשים שאני סובלת ככה כי אני כל יום רואה אותו ואוכלת תלב שלא יהיה בינינו משהו.
אני בהתחלה הייתי חדשה והוא בדיוק חזר מקורס ולא יצא לנו כל כך לדבר. לאחרונה יצא לנו לדבר יותר אבל מאוחר מדי.. עוד יומיים בלחץ הוא משתחרר.
ובקיצור, זהו. נגמר, הוא משתחרר ואני מרגישה שהעולם שלי קורס עלי. וזה לא שלא ניסיתי, אני כן דיברתי איתו וניסיתי לפתח שיחות והכל אבל מפה ועד לזה שיתפתח משהו אינטימי בינינו זה בלתי אפשרי כי אני לא רואה אותו מחפש זוגיות ואני גם לא יודעת מה קורה לו מחוץ לבסיס ואם יש לו ראש לזה. בקיצר הפואנטה היא אם פשוט לשחרר (עם דמעות בעיניים אני כותבת את זה) ולשכוח ממנו בייחוד עכשיו גם יהיה לי יותר קל כשאני לא אראה אותו כל יום כי הוא עוזב. למרות שזה יהיה לי קשה אבל אין מה לעשות אני חייבת כי כאלה הם החיים.
או שחשבתי לשלוח לו הודעה אחרי שהוא ישתחרר ולהגיד לו מה שאני מרגישה.. אבל אני סתם אצא מביכה מאוד, חוץ מזה גם מה הוא יגיב לי על זה זה הרי לא הדדי ואני לא מעניינת אותו בכלל. והוא גר בעיר אחת ואני בעיר אחרת אני לא חושבת שהוא יתאמץ בשבילי אפילו על דלק מרוב שלא אכפת לו ממני.
בקיצור מה לעשות עם המצב הזוועתי הזה, נמאס לי לבכות כל הזמן בגלל זה
אף פעם לא מצליח לי מבחינת אהבה, מה לא בסדר איתי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות