אני מרגישה נורא, איום ונורא.
אין לי כבר כוח, נמאס, כמה אני יכולה לסבול? כמה אני יכולה לשאת את הסבל הזה שאני גרמתי לעצמי?
הסבל הזה הוא הדיאטה. רק היא. רק היא הרסה לי את החיים.
ואולי זאת לא היא, אולי זאת אני שגרמתי לדיאטה להיות קיצונית מדי ולהזיק לי נפשית ככה.
כל החיים שלי הייתי במשקל תקין, למה הייתי צריכה את הדיאטות? אני לא יודעת אבל ירדתי ל49 קילו ואני אפילו רוצה לרדת עוד 2 קילו. וכן אני יודעת שאני במשקל נמוך אבל אני מפחדת פחד מוות לעלות אפילו גרם.
הפחד הזה משתלט לי על החיים ועל המחשבות ורק על זה אני חושבת ורק בזה אני מתעסקת.
אני מסתכלת במראה ורואה שומן.
אני סופרת קלוריות באדיקות ומחשבת כל רגע וזה אפילו לוקח לי חצי שעה ואני סופרת שוב ושוב כי אולי "חלילה טעיתי ולא חישבתי נכון".
יש ימים שאני אוכלת ומקיאה, ויש ימים שאני כמעט ולא אוכלת, מרעיבה את עצמי שעות, אפילו לפעמים אני נודרת נדרים שלא אכניס אוכל לפי בזמנים מסוימים. וכל יום אני עוברת מצבי רוח דכאוניים קשיים ומשתנים כל הזמן, לאן הגעתי?
לאט לאט מדיאטה קלה של 2 קילו זה נהפך לדיאטה קיצונית ביותר שלא מפסיקה להציק לי.
זה אולי נשמע קל ואנשים אומרים לי "תפסיקי ותתחילי לאכול, תצאי מהשטויות, תפסיקי לחשוב על זה" אז זהו שזה לא קל כפי שהם חושבים! זה לא בשליטה שלי!
אני מנסה להפסיק ולא מצליחה! כל הזמן מהדהדים בראשי מחשבות וקולות של "את צריכה להרזות עוד, תראי את השומן, תפסיקי להתפתות לאוכל".
אני מרגישה בכלא עם שומרים אכזריים שמקיפים אותי.
די, באמת אין לי כוח, אני מרגישה ריקה, אני מרגישה בגיהנום, אני כבר לא האדם השמח שהייתי, אני אדם אחר ואני כבר לא מכירה את עצמי יותר.
אני חיה אבל מרגישה מתה.
בבקשה בבקשה תגידו לי איך אפשר להפסיק עם זה?
אני מאמינה שאני לא היחידה שעוברת/עברה את זה, בבקשה, מה לעשות? תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות