שלום לכולם,אני בת 17 ויש לי חבר (נתנו לזה ניסיון נוסף) בגיל שלי.
הוא אדם מקסים,אכפת לו ממני,הוא דואג לי,הוא מבין אותי בהכל והכי חשוב,הוא ממש אוהב אותי ומקבל אותי כמו שאני,ואכן יש בי פגמים.
הוא מסוג האנשים האלה שכשאתה נכנס איתם לזוגיות אתה יודע שהזוגיות שלכם תחזיק להמון המון זמן.
אני החברה ראשונה שלו והוא לא רואה אף אחד אחרת חוץ ממני,הוא באמת רואה איתי עתיד ולא מעוניין בשום דבר אחר,יש לו אופי משונה וקשיים נפשיים לכן זאת לא עוד סתם אמירה בשבילו.
הבעיה היא אני. קשה לי עם מחויבות ועכשיו כשאני איתו מצד אחד אני מרגישה תחושת מעוקה כל הזמן (כאילו אני נמצאת במקום שלא נוח לי) מצד שני מרגישה שלא כדי לי לוותר עליו,ושאני לא רוצה לפספס אותו כי הוא באמת מיוחד.
אף אחד לא יאהב אותי ברמה שהוא אוהב,וזה באמת לא מובן מאליו מצידו להתייחס אליי ככה.
אני בן אדם טוב ונחמד,פשוט מרגישה שבגלל העניין של המחויבות מגיע לו יותר טוב ממני.
אני סומכת עליו הכי שיש והוא ממש נאמן לי,הוא לא מהבנים שיבגדו. אבל מצד שני אני מרגישה כאילו לי יש את הסיכוי לבגוד בו וגם אם זה יקרה אני לעולם לא יספר לו כי לא ארצה לפגוע בו ולאבד אותו.
השאלה היא,איך לשחרר את התחושה הזאת? איך להתגבר על הקושי של המחויבות כלפי מישהו?
זה מכניס אותי לחרדות וקשיים נפשיים כאילו אני שייכת עכשיו למישהו ולא יכולה להיות חופשיה כי זוגיות מגביל אותי בדברים,ואני באמת בן אדם טוב ובגידות זה נוראי בעיניי.
עברנו הרבה דברים יחד ובסופו של דבר הבאנו לזה הזדמנות נוספת,אם אני אסיים את זה זה יהרוס אותו סופית כמו בפעם הראשונה שזה קרה.
חשבתי לדבר איתו על זוגיות פתוחה אבל אני יודעת שזה יפריע לו.
תודה רבה למי שקרה ומוכן לעזור,זה באמת חשוב לי
מאחלת לכם רק טוב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות