הייתי הילדה הכי נורמלית ואוהבת על הפלנטה עד שהייתה לי חרא של תקופה והייתי מאושפזת במחלקה לחולי נפש.. אובחנתי כסכנה לסביבה בגלל שהייתי בתקופה ממש אפלה שהתחילה בהתחלה כמחשבות פולשניות (או OCD מי ששמע) וזה חירפן אותי ואז הפך לממש שיגעון וניסיתי לפגוע באנשים פיזית בדרכים פסיכיות והייתי לא אני בכלל.. היו לי דמיונות בראש ורצונות נוראיים לעשות דברים נוראיים ולא שפויים לאחרים (עד היום אני לא מבינה אם זה רצונות או חלק מהocd) וכואב לי לומר את זה אבל אפילו גם לחברות קרובות ואין לי מושג למה זה בא.
הפואנטה היא שאחרי טיפול מאוד ארוך התאזנתי וחזרתי להיות מי שהייתי לפני זה ולפני כמה זמן שיחררו אותי מהטיפול עם סעיף שאני יציבה. אבל איפה יסתכלו עליי? אני מרגישה מתוייגת. וכואב לי כל כך הלב בגלל כל מה שעברתי.. פשוט מרגישה אחרי טראומה.. כל הזמן יש לי את המחשבה שמה אם היה קורה למישהו משהו בגללי ואם מישהו היה חס וחלילה מת בגללי? קשה לי לחיות עם זה. כל הזמן כל שנייה בראש שלי איך באו לי מחשבות ורצונות כל כך הזויים ופסיכיים .. איך חוזרים לתפקוד נורמלי בשגרה אחרי דבר כזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות