בן 22 ומעולם לא הייתי בזוגיות. מה אני עושה לא נכון?

ערב טוב, אשמח לדעתכם, אספר לכם את הסיפור מהצד שלי ותאמרו לי מה אני עושה לא נכון, כי אני אובד עצות.
קצת פרטים עליי כדי שתקבלו תמונת מצב עליי:
אני בן 22, סטודנט למקצוע בתחום הרפואה, משקיע בלימודים, גובה ממוצע, נראה טוב(מקבל לא מעט מחמאות מבחורות, גם על הלבוש שאני דואג להיראות הכי מטופח ואופנתי שאפשר) ,מבנה גוף אתלטי, עוסק הרבה בספורט, טבעוני, לא שותה, אוהב לנסות דברים חדשים, אוהב לטייל בטבע, לא מעשן, עובד בזמן התואר, מה שנקרא ״בחור טוב״. בוגר לגילי(על פי מה שכולם אומרים לי)
אני גם חילוני, מאמין אך לא דתי ומחזיק ברישיון...
לא מנסה להתנשא, סתם נותן לכם תמונת מצב מהימנית(לדעתי) לגביי...

אני לא מבין מה אני עושה לא נכון עם בחורות. נכון, אני לא יוצא הרבה לברים, אני לא יושב על היום על הרשתות החברתיות או ממהר להכנע ללחץ חברתי כדי להיות ״בחברה״. אני ריאליסט ואני עומד איתן אחרי הערכים והעקרונות שלי.
אבל אני משתדל להיות כמה שיותר נחמד לאנשים, תמיד להחמיא, תמיד ליצור אינטראקציות בכל מקום שאפשר, ועדיין, אני בן 22 ומעולם לא הייתי בזוגיות. למעשה, אפילו לא נשיקה.
אני לא יכול לשמוע עוד את המשפט המפורסם ״איך עוד לא הייתה לך חברה״? או ״זה יגיע, מי שתהיה איתך תזכה״, כשבפועל שום דבר לא מתקדם בשבילי מהבחינה הזו.
יש לי ביטחון עצמי, לא מוקצן מאוד אבל לא מפחד לגשת וליצור אינטראקציה עם בחורה שמוצאת חן בעיני, בעיקר בלימודים, אך תמיד נראה שאין זרימה מהצד שלהן.
אני לא מחפש דוגמנית מסלול, מראה כן חשוב לי אבל לא פוסל על זה, מחפש בחורה שאוהבת פחות שתייה בברים ויותר התכרבלות על הספה מול סרט טוב או פיקניק בטבע, שיש לה שאיפות בחיים, שתהיה צנועה אך תדע מה היא שווה.

אני לפעמים מסתכל במראה ולא מבין איך אני לא בזוגיות, כולם אומרים לי שאני בחור מדהים, לא כמו שאר הבחורים, שאני הבחור שכל בחורה רוצה, שיכבד אותה, שיתן לה את כל האהבה שבעולם, ולא ירפא ממנה לעולם, ואני מאמין שאני בחור כזה, אבל זה פשוט לא מגיע. נמאס לי לראות זוגות מסביבי מחובקים, נמאס לי לשבת בשבת בחיבוק ידיים עם הראש בתוך הספרים כי אין לי עם מי לצאת לים או לסרט. כולם אמרו לי כשאני אגיע לאוניברסיטה יהיה לי יותר קל למצוא בחורה, ואני אומר בלב כבד שהם דיי טועים. אני כן מוקף בהרבה חברים, וביססתי לעצמי מעמד חברתי דיי יציב וטוב בקרב הסטודנטים שלומדים איתי, אבל אני עדיין לא מצליח להבין מה אני עושה לא נכון.

תקראו לזה איך שאתם רוצים, פריקה/בקשה לעצה, פשוט רציתי להוריד את זה מהלב שלי כי פשוט אין לי עם מי לדבר על זה, דיי מתבייש לומר לחברים שאני בתול בן 22 שלא היה מעולם במערכת יחסים, במיוחד בחברה שבגיל הזה לרוב האנשים או לפחות חלק מאוד נכבד מהם יש כבר ניסיון, כי דברים כאלו מעלים סימני שאלה ותהיות, כאלו שאין לי איך לענות עליהן כי אני בעצמי לא יודע מה אני עושה לא נכון...