השנה הגעתי למסקנה שאין לי מה לעשות פה ועדיף לי לעזוב . ההורים שלי קשוחים איתי מאוד אמא שלי נוהגת באלימות מילולית כלפי ונמאס לי מזה הם אוהבים אותי אבל השיטת גידול שלהם איתי מאוד קשוחה אבא שלי חייב לדעת איפה אני כל שנייה פעם לא עניתי לו בטלפון כי לא ראיתי שהוא התקשר אז הוא התקשר לחבר טוב שלי מהשכבה ואיים עליו שהוא יתבע אותו אם הוא לא יידע איפה אני , הם רוצים שאני ילך לצבא ואני לא מעוניין כל פעם שמדברים בכיתה על איזה תפקיד אתה רוצה להיות בצבא אני אומר לעצמי אלוהים למה הולדת אותי פה למה אני נולדתי פה אני שונא את החיים שלי אבל באופן אבסורדי החיים שלי ולמה הם ככה זה לא באשמתי זה באשמת אנשים אחרים כגון משפחה ומדינה אני חווה פה גזענות מאנשים וירידות לדוגמה הלכתי לחוג אחרי הצהריים של כדורגל ( לא רוצה לציין קבוצה ) וממש הציקו לי שמה כל אימון קיללו אותי ובעטו בי הלכתי שמה מכות אם רוב הקבוצה כולם שמה היו ערסים פעם שמו לי נעצים על המושב בחדר הלבשה שתבינו מה הם עשו פעם הם פינצרו לי תאופניים וזה לא כאילו עשיתי להם משהו להפך אני ילד חברותי הבעיה היא שנולדתי פה במדינה הזאת אם אנשים חמי מזג שחלקם הגדול ערסים או חצי ערסים בכל מקום אנשים רבים איתי בלי סיבה ונמאס לי . ההורים שלי אמרו לי אחרי שעזבתי את הקבוצה שהייתי יכול להישאר ושזו אשמתי שהציקו לי . באמת שבא לי לעזוב תארץ ולברוח מהבית די חרא לי ואין לי מה לעשות אם זה . החלום שלי זה להיות שחקן כדורגל ולשחק באירופה אבל אני עוד יותר בדיכאון כי הבנתי שפה זה לא אפשרי אני רוצה לברוח לחול ולשחק שמה בקבוצות וברחוב ולהגיע למקומות גדולים פה זה בלתי אפשרי כי כולם עושים שכונה ואני היחיד שרציני אין לי מה לעשות פה אני יודע לעבוד קשה ובחול זה ישתלם לא כמו בארץ שכולם עושים שכונה באימונים עוד יותר שאם אני יעשה צבא וילך בגיל 21 כבר לא תהייה לי קריירה הצבא ברוב המקרים הורס קריירות של ספורטאים , אני מדבר אנגלית שוטפת וספרדית
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות