אני בת 31 בזוגיות נהדרת כ5 שנים. תמיד חשבתי שילדים זה לא בשבילי, דיברתי על זה גם עם הבן זוג עוד בתחילת הקשר.
לפני כמה חודשים, סבא שלי שגידל אותי, שהיה שם בשבילי תמיד כי גדלתי ללא הורים, היה בשבילי הכל, נדרס למוות. סבתא שלי בנאדם חולה מאוד והוא נדרס כאשר חזר מביקור בבית החולים אצלה.
מאז אותו יום, אני בוכה על בסיס יומי, כל הזמן חושבת על זה, הכל מזכיר לי אותו. מדמיינת את רגע התאונה. התנתקי לגמרי מחברים, לא מסוגלת לראות אנשים, מנסה לחזור להפגש עם חברות אך אחרי שהן הולכות לא מפסיקה לבכות וכועסת על עצמי איך אני ממשיכה את החיים. אני בנאדם חזק, עברתי אינסוף דברים בחיים שלי, כל החיים שלי זו התמודדות אחת גדולה וכרגע אני מרגישה שבורה לרסיסים. כל הזמן מדמיינת את הנהג הדורס ממשיך בחייו ואת הסבא הנפלא שלי קבור באדמה. מאשימה את סבתא שלי שבגלל שטיפל בה ללא הרף, היה מותש כבר מהחיים.
התחלתי לחשוב על להביא ילד, אין דבר סבא שלי רצה יותר מזה. אני מפחדת שאני מתחילה לחשוב על זה לא מהסיבות הנכונות.
בן זוגי אומר שאני חייבת לראות פסיכולוג דחוף. אני לא יודעת איך להתמודד עם עצמי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025