אני גל, עוד מעט בן 16 וגר עם אבא שלי והחברה שלו קרוב לשנתיים. ההורים גרושים, גרתי אצל אמא עד לפני שנתיים ועברתי לאבא.
בשנתיים שאני גר איתו ועם בת זוגו, עשיתי שטויות. לא לקחתי אחריות על המעשים שלי ולא עזרתי הרבה בבית. הייתי מדבר בחוסר כבוד לאבא שלי. היו פעמים שיצאתי מהבית ללא אישורו והיו פיצוצים. יש לי הרבה כעס על שני ההורים שלי מפני שהם עושים את המלחמות שלהם על הגב שלי ונמאס לי.
לפני חודש עשיתי שטות רצינית, הסתובבתי עם החברים הלא נכונים והייתי חלק מהונאה פלילית ואבא שלי גילה.
מאז הספקתי לריב עם חברה שלו ריב קשה שגרם ליציאה שלי מהבית ללילה שלם. הוא לא מצמץ אפילו, הוא רק הקשיב לה ולדבריה.
לפני שבוע יישבנו את ההדורים והשלמתי איתה וכביכול גם איתו, החלטתי לעשות שינוי ולעזור יותר במטלות הבית. אבל מאז לא משנה מה אני עושה הוא עוקץ ומקניט אותי ומתייחס אליי בקור רוח. אני חושב שהוא לא אוהב אותי ולא משנה כמה אני אומר לעצמי "בעתיד תבנה את המשפחה שלך" ו "אל תצפה-אל תתאכזב" ודברים בסגנון, זה עדיין כואב. אני מתכנן לצאת מהבית בגיל 18 ולנתק איתו קשר. כל זמן המגורים איתו הוא בקושי מראה ומוכיח אכפתיות ובפיצוצים האחרונים הוא רצה לשלוח אותי לפנימייה והרים ידיים. הדבר היחיד הטוב בסיפור הזה? אני יודע איזה אבא לא אהיה. הוא לא בן אדם ורבלי ואי אפשר לדבר איתו בהגיון. אני אובד עצות, הוא עונה תשובות חסרות ביסוס של ילד בן 5. אפילו בוקר טוב הוא הפסיק להגיד לי, הוא הספיק להוכיח לי בכל דרך אפשרית שהוא לא אוהב אותי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות