היי אני בן תשע עשרה
אני דתי כך שקשר אם בחורה בגילי הנוכחי זה משהו פחות מצוי אבל לי היה ואני מאוד אהבתי אותה והיה לנו אחלה קשר לשלושה חודשים אבל זה נגמר ושזה נגמר לא הייתי שבור כמו שחשבתי לא בכיתי או משהו רק התגעגעתי עליה והיא מאוד חשובה לי
ואני מרגיש פתאום בודד כאילו השמחה שלי הייתה תלויה בה כמו מנה של סם שקיבלתי כל יום ואז פתאום נגמר אני יודע שההסתכלות הזאת על אהבה היא נוראית אבל כמה שחשבתי שאני יצליח להיות מאושר לבד אני רואה שזה קשה ואני עדיין צעיר כך שכמו כל אהבה ראשונה נדיר שתחייה איתה כל החיים אבל קשה לי גם לחשוב להיפתח שוב לבחורה אחרת אני מבולבל!!!
אני ממש נהנתי איתה אבל אני גם ממש רוצה לחזור אחורה לפני השלושה חודשים האלו ולא להרגיש אהוב שאתה איך שאומרים מתמכר לזה שאוהבים אותך מחמיאים לך או סתם לספר על הדברים הכי שטוטים שלא היית מספר לאף אחד כי לא היה מענין אותו
וזה לא שאני לא אוהב את עצמי או לא נח לי לבד אני מת על עצמי רק קשה לבד
ואני מוזיקאי ומשחק כדורסל אני מוציא את עצמי כל יום להתאורר אם חברים ועדיין זה מעיק עלי
בבקשה עזרה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות