נפרד ממני אחרי 4 שנים בגלל ריב. מה לעשות? איך להחזיר את מה שאבד?

שלום. אני והאקס שלי יצאנו במשך 4 שנים מכיתה י. הייתה לנו מערכת יחסים אוהבת, יציבה (מעולם לא נפרדנו) גם במעברים בין תקופות כולל התגייסות לצהל. המערכת יחסים שלנו הייתה רצינית מאוד, ברמה של תכנונים למעבר דירה עתידי כשאני אשתחרר ואפילו חתונה - הוא היה מדבר על זה עם ההורים שלי. נתתי את כל כולי ליחסים ביננו, מעל ומעבר, הכל מאהבה. במהלך יחסינו היינו רבים, לא הרבה אבל גם לא מעט, ומבחינתו אני לא ידעתי לנהל ריבים כמו שצריך. תמיד הייתי נאטמת רגשית וחסרת סבלנות. אני מודעת לכך שלא ידעתי לנהל ריבים - אבל הוא הזוגיות הראשונה שלי.
במהלך יחסינו רוב הריבים נבעו מדבר אחד - משפחתו וספציפית אמא שלו. לפני שנכנסתי איתו למערכת יחסים, כל מי שהכיר את המשפחה הזהיר אותי שמדובר במשפחה קרה, מנוכרת, מתנשאת, וספציפית האמא, אישה קרה לא סימפטית ומלאה בעצמה. וכך היה. מעולם לא הייתי רצויה בבית, האמא הרודנית עשתה הכל כדי להפריע לנו (פתאום לגרום לו לבטל ארוחות שישי אצלי, להחליט שהיא לא רוצה להסיע אותו, דיברה רעות על אימי ועל אחותי בפני) ועוד המון דברים. גם אחיותיו השפילו אותי אם זה בציניות או כבדרך אגב, והוא מעולם לא עמד מולן עבורי. גם כשאמרתי לו הוא טען שאני "רק מחפשת" ו"מגזימה". אפילו הודעת מזל טוב לא קיבלתי במשך 4 שנים ביום ההולדת שלי מאף אחד מהם. עם זאת, הכלתי אותם ותמיד סלחתי ומעולם לא אמרתי להם דבר, על כל השגעונות שלהם. משפחתי לעומת זאת תמיד עשתה הכל עבור האקס ומשפחתו, לדוגמא אירחנו את סבתו לארוחת שישי (בבקשת אמו כשהם היו בחול) הכי באהבה ואפילו תודה לא קיבלתי ממנה. כשהוא התגייס הם טסו לחול, וביום הגיוס שלו הם אפילן לא התקשרו אליו לראות מה שלומו, וביקשו תמונות רק יום לאחר מכן. כל זה בזמן שמשפחתי דואגת לו במשך חודש, מסיעים אותו, מכינים לו אוכל, ומגיעה לגיוס שלו. הבעיה איתו זה שהוא מעריץ הערצה עיוורת את משפחתו. הריב שהוביל לפרידה מצידו הוא בעקבות טיסה לחול שלנו. בחרנו יעד שידענו שאמא שלו מתגדת אליו אידולוגית, ולפני שנסגרנו עליו ווידאתי איתו אם הוא בטח שיהיה בסדר מול אמא שלו והוא טען שהוא יטפל וזה ושהכל יהיה בסדר. כשהוא טס לחול עם משפחתו, הוא בחר לספר לאמא שלו על היעד. היא אמרה לו שהיא לא רוצה שהוא יטוס לשם, ושאם היא יטוס לשם היא לא תשלם לו על זה. אדגיש שטסנו פעמיים יחד והיא מעולם לא שילמה לו על זה. מה שאומר שהיא ניסתה להפעיל עליו מניפולציות. כשהוא סיפר לי את זה, אמרתי לו שהוא יכול לומר לה אמא אני מכבד אותך, אבל אני בן 20 זה הכסף שלי ואני רוצה לטוס. הוא מצידו טען שאני לא קשורה ואין לי זכות להתערב ושזה נטו עניין שלו. מה שהיה אבסורדי בעיניי כי אנחנו 4 שנים ביחד וזו טיסה של שנינו. באיזשהו שלב הוא אמר שהוא מעדיף "לא לפגוע באמא שלו, מאשר לטוס איתי ואז להנות איתי" בטון הכי מתנשא, קר ומגעיל. השיח הדרדר לפסים אישיים ואני קיללתי ואמרתי דברים נוראיים. הוא חסם אותי מכל מקום ואמר שהוא לא רוצה אותי. באיזשהו שלב הצלחתי להשיג אותו, דיברתי לליבו והוא הסכים שאנחנו חוזרים. הוא היה אמור לרדת אצלי בבית (הייתי חולה באותו זמן עם חום ודלקת גרון) בחזרה מתנבג, ופתאום החליט שלא. שזה לא מקום ניטרלי כי המשפחה שלי שם. הוצאתי את כולם מהבית והוא התקשר אלי מהאוטו ושמעתי את המשפחה שלו מלחששת ברקע שניפגש במסעדה. לא היה לי איך להגיע מה גם שהייתי חולה והוא לא גילה שום רגישות. המשפחה שלו אמרה - אז זהו. לאחר מכן דיברנו בטלפון והוא בכה שהוא מעולם לא רצה להיפרד והוא אוהב אותי. והחלטנו שאנחנו חוזרים. יום למחרת הוא הגיע לבסיס ובערב התקשר אלי. אמר שהוא צריך "זמן לחשוב" ולהבין. אני מצידו שגם הייתי בכל מקרה בסערה פחדתי ששוב הוא ייפרד. אז אמרתי לו שכבר נסיים את זה עכשיו. סיימנו את זה ואחכ הוא אמר לי בטלפון " אבל רק רציתי לעכל את זה שאנחנו חוזרים". הסברתי לו שאני לא הבנתי והוא כיבה את הטלפון. מאז הוא בשלו, לא מוכן לדבר איתי, לא משנה כמה התנצלתי. השפלתי את עצמי עד אפר. התנצלתי ככ, בכיתי והתחננתי על נפשי. באותו שבוע הגעתי אליו הביתה במפתיע, 3 וחצי שעות הייתי שם, התנצלתי, אמרתי שאני אוהבת אותו, שנבנה מחדש ונעבור את זה. שמעולם לא היה לנו ריב כזה אבל נתמודד. הוא טען שנגמרה לו מכסת הסליחות שלו ושהוא "לא ייסלח לי לעולם", שהמערכת יחסים שלנן "נשברה" ולא תחזור לעולם כאילו זה חפץ. יצרתי איתו קשר כל שבוע מאז באווטסאפ, סתם לשאול לשלומו וגם כי הוא אמר שניפגש, עד שהוא חסם אותי בטענה שכל הודעה שאני כותבת לו מחזירה אותו אחורה, שוברת אותו ומכאיבה לו. הוא לא מוכן לדבר איתי וחסם אותי מכל מקום. אציין שאת הפרידה הוא עשה בוואטאפ, ואפילו לא נפגש איתי פנים מול פנים (מלבד הפעם שהגעתי אליו הביתה). דיברתי עם חברים שלו ומבחינתו הסיפור הוא "רבנו על יעד, נאמרו דברים חמורים שאני לא יכול לסלוח עליהם, אז נפרדתי ממנה". אני לא מתפקדת, חושבת מחשבות אובדניות ומתייסרת כל היום. אני כל כך אוהבת אותו ולא מבינה איך הוא יכול לעשות לי את זה. הוא אמר לי דברים כל כך קשים, ומבחינתי, אסלח לו על הכל ולא אוותר על זה. כנראה שהמשפחה שם מעורבת מאוד...כנגדי כמובן.
מה לעשות? איך לפעול? כרגע אני לא בקשר איתו בכלל כבר שבוע וחצי. מאז הפרידה (כשהייתי אצלו בבית) עבר כמעט חודש. אני חייבת עזרה איך לפעול