נפרד ממני אחרי 4 שנים בגלל ריב מכוער, ומתעקש שנגמר לנצח. מה עושים?

הייתי עם חבר שלי מגיל 16. היתה לנו זוגיות יציבה עם המון אהבה הדדית, תוכניות לעתיד ואפילו דיבורים על חתונה ומעבר לדירה ביחד לאחר השירות הצבאי שלי וכשהוא ייכנס לקבע. תמיד מה שהיה ברקע זו המשפחה שלו, משפחה קרה ומתנשאת. מעולם לא התייחסו אלי בצורה מכבדת, התעלמו מקיומי וזלזלו בי ובמשפחתי. היו פעמים שאחיותיו ואפילו אימו היו מעליבות אותי, גם אם בציניות, והוא מעולם לא עמד מולן עבורי אלא ניסה להשתיק אותי. מעולם לדוגמא לא כתבו לי מזל טוב, ובגיוס שלו טסו לחול, אפילו לא התקשרו אליו ביום הגיוס, ובמשך חודש אני ומשפחתי טיפלנו בו והוריו מעולם אפילו לא אמרו תודה. נתתי את כל כולי למערכת יחסים הזאת, דאגתי לו, אהבתי אותו והכלתי את משפחתו. ככלל, כל הריבים היו בגלל אמא שלו, ה"עקרונות שלה" וזה שהוא לא מוכן לערער עליהם. את רובם הכלתי, במשך 4 שנים, אבל הריב הזה הכל התפוצץ. תיכננו לטוס ליעד מסוים, שידענו שלאמא שלו יש בעיה אידיאלוגית איתו. לפני שהיינו סגורים על כך, ביררתי איתו אם הוא בטוח כי אמא שלו תתנגד, והוא הדגיש "שהכל יהיה בסדר" והוא יסדר את זה. הוא טס לרודוס עם משפחתו לכמה ימים והתקשר לומר לי שאמא שלו אמרה שהיא לא רוצה שהוא יטוס לשם, ושאם יטוס היא לא תממן לו את הטיסה. חשוב לי להדגיש שטסנו כבר פעמיים יחד והיא לא מימנה אף אחת מהטיסות. משמע, היא ניסתה להפעיל עליו סנקציות כלכליות ומניפולציות. בתחילה אמרתי לו שהוא יכול לומר לה "אמא אני מכבד אותך, אבל אני בן 20 ורוצה לטוס וזה מכספי האישי ואטוס". הוא בתגובה אמר שאין זה קשור אליי ושזה נטו בינו לבין אמא שלו ושאין לי זכות להתערב. באיזשהו שלב הוא אמר שהוא "מעדיף להקשיב לאמא שלו מאשר לטוס איתי לחול, ואז להנות איתי" בצורה הכי קרה ומגעילה שאפשר, כאילו אני הסטוץ שלו מאתמול. השיח מאוד הידרדר משני הצדדים ואני, שגם הייתי על כדורים הורמונליים שעשו חי מצבי רוח בתגובה התחלתי לקלל את אימו ואותו. הוא מאז טוען ששברתי לו את הלב ושהוא לא מוכן לסלוח לי לעולם, שזה נגמר וזה סופי. שמערכת היחסים שלנו " נשברה ולא תחזור לעולם". לא משנה כמה התנצלתי, בכיתי, הגעתי לביתו בהפתעה כמה ימים לאחר מכן כי הוא כיבה את הטלפון וביקשתי סליחה ומחילה והסברתי שאני אוהבת אותו. הוא טען שהוא סלח לי על הרבה ריבים בקשר שלנו וש"מכסת הסליחות שלו נגמרה", ושהריב הזה היה הקש ששבר את גב הגמל. אציין שכן רבנו אמנם לא הרבה, מה שכן אני לא ידעתי איך לנהל ריבים, תמיד נאטמתי והייתי קשה איתו.אבל מעולם לא חווינו ריב כזה קשה עם קללות ואמירות כאלה. הוא בשלו ולא מוכן לשמוע דבר. אציין שבאיזשהו שלב הוא התחרט וחזרנו ליום (כשהוא חזר לארץ, מיד אחרי הריב), בכה לי בטלפון ואמר שהוא אוהב אותי ושהוא מעולם לא רצה שזה ייגמר. אמנם נראה שמשפחתו השפיעה עליו והוא נכנע ללחצים שלהם. מאז עבר חודש שבמהלכו יצרתי קשר והוא טען שהוא לא מסוגל לדבר איתי כי כל הודעה שלי מחזירה אותו אחורה ופוגעת בו, ואז חסם אותי בוואטסאפ. הוא לא ניפגש איתי פנים מול פנים ואת הכל ניהל או דרך הטלפון או דרך הוואטסאפ. בעיניי הוא מפחד להיפגש איתי ולראות אותי כי זה יישבור אותו. מאז גם הספיק לכתוב הודעה לאמא שלי על אחי הבעייתי ולומר לו שהוא אמנם מעריך איך שהיא טיפלה בו, אבל חבל שהיא לא יכלה להתייחס ככה אליי, "הבת האמיתית שלה" שכן אחי משפיע על החיים שלי לרעה. אמא שלי טיפלה בו כמו בן והסיעה אותו כשהוריו לא היו מוכנים, הביאה לו אוכל לבסיס, קנתה לו ואהבה אותו כמו בנה. גם היא שבורה ונעלבה מאוד.
מאז שהייתי בביתו עבר חודש והוא מסרב לחזור בו. הוא חסם אותי מהוואטסאפ, אינסטגרם, הכל.מאז לא ניסיתי ליצור קשר כלל (עבר שבוע וחצי). מה עושים במצב כזה? זה ככ פתאומי, ממערכת יחסים אוהבת ובריאה כך זה נגמר. אני שבורה לגמרי, ולא מתפקדת ורוצה להחזיר אותו חזרה. אני יודעת שהוא עדיין אוהב אותי ופשוט מפחד רגשית, הוא בחור קר שמגיע מבית שלא מראים לו אהבה בו, שאפילו הוא סיפר שמעולם הוריו לא אמרו לו " אנחנו אוהבים אותך". איך לפעול כרגע?