חברה טובה וחבר טוב מתקרבים וזה קשה לי מאוד. איך לפעול?

היוש
הסיפור מתחיל בחבר מאוד מאוד טוב שלי שהכרתי לפני משהו כמו שנה. מאז אנחנו בקשר הדוק מאוד, אנחנו מדברים באופן יומיומי על הכל ואני משתפת איתו הרבה. הוא חשוב לי בטירוף, אני באמת מרגישה שהוא מכניס לחיים שלי כל כך הרבה שמחה. הוא מעודד אותי כל כך ומעניין אותי להכיר אותו עוד ועוד והוא מאמין בי ואני באמת יכולה לדבר כל כך הרבה על כל הדברים הטובים שיש בו. הוא לא איתי בבית ספר והכרתי אותו דרך מסגרת אחרת. משהו כמו שנה חברים שלי שמעו עליו המון כי זה מאוד קל כשהם לא מכירים אותו ולא בדיוק יודעים מי הוא ולאט לאט הבנו ביחד שאני בעצם די בקטע שלו ורוצה יותר מהחברות שיש בינינו.
אחרי משהו כמו שנה כזו חזרנו לאותה מסגרת בה הכרנו והפעם גם חלק מחברים שלי היו. בזמן הזה אף אחד מחברים שלי לא התחבר אליו באופן מיוחד מאוד אבל חברה אחת שלי דיברה איתו קצת.
העניין הוא כזה. בזמן האחרון יצא מצב שהם התחילו לדבר ומאז הם מדברים המון. ברור שגם אני והוא מדברים המון עדיין, אבל זה כל כך מוזר לי שפתאום חברה שלי והוא מדברים המון.
ברור לי שהיא לא תעשה כלום וגם אני יודעת שהוא לא כי הם מדברים לגמרי כמו ידידים ולא יותר מזה אבל זה כל כך כואב לי.
לא ציפיתי שזה יבוא ממנה. יש בי המון רגישות לסיטואציות האלה כי קרו לי הרבה ולכן אני יודעת שלא אעשה משהו כזה. אבל מרגיש לי שצריך להיות כאן איזשהו כבוד בסיסי. מרגיש לי לא נכון שחברה שלי מדברת עם זה שאני בקטע שלו כל כך הרבה זמן על דברים כל כך עמוקים. מרגיש לי שלא הייתי עושה את זה ושאני מצפה מחברות שלי שלא יעשו לי את זה. קשה לי עם זה שיש להם פתאום את הקשר שלהם שלא קשור אליי. עד עכשיו הוא היה רק שלי, לפחות מתוך החברים שלי ופתאום אני לא היחידה שמדברת איתו והוא לא רק שלי וזה קשה. אני מבינה שיש אנשים כאלה שמתחברים בקלות לאנשים ולא רואים את זה כמו שאני רואה. אבל אני מרגישה שאיבדתי אותו כבר. אני כל כך רגישה לסיטואציה הזו כי הוא כל כך חשוב לי וזה משגע אותי שהמקום שלי בחיים שלו מתחיל להתערער ויש מישהי שקרובה אליי שתופסת חלק מהמקום הזה. ואני באמת כבר לא יודעת מה לעשות, כל פעם שהיא אומרת משהו שהוא אמר לה אני מרגישה רע בטירוף ואני לא מסוגלת להתייחס אליה כרגיל כי אני בתכלס כועסת עליה בלי שתהיה לי זכות לכעוס עליה.... שניהם בני אדם ולשניהם מותר להתחבר עם מי שבא להם אבל זה עדיין ממש קשה. גם כי אני מתחילה להבין את המקום שלי בחיים שלו וכמה שמה שאני מרגישה לא הדדי וגם כי לא ציפיתי שזה יבוא ממנה וכי אני מאוד פגועה ממנה בקטע הזה.
מישהו עבר סיטואציה דומה? איך מתמודדים? איך לומדים לחיות עם זה? מה אני כבר יכולה לעשות?