זה סיפור קצת מוזר..בילדות הייתי מאוהב ממש קשה בילדה מהכיתה שהיינו די קרובים (נקרא לה מ'), האהבה הזאת אף פעם לא התממשה כי הייתי ילד ממש מופנם ולא דיברתי איתה על זה למרות שידעתי כמעט בוודאות שהרגשות הדדיים לפי רמזים כאלה ואחרים ממנה. היא עברה לעיר אחרת בסיום היסודי והקשר ניתק לגמרי.
איכשהו במהלך השנים לא הצלחתי לשכוח ממנה וזה תמיד רדף אותי. לא הצלחתי להתאהב באמת באף אחת שהייתי איתה ואני די בטוח שזה בגלל הרגשות הפרהיסטוריים שיש לי ל-מ'. לפני הרבה שנים כשהייתי בתיכון החלטתי שאני פותח הכל בפניה כדי שאולי אצליח לשחרר מזה, וכתבתי לה את כל מה שאני מרגיש...היא התעלמה והיו לנו לאחר מכן עוד כמה התכתבויות סרק של "שלום שלום" והקשר האחרון היה איתה לפני בערך 8-9 שבמהלכם ניסיתי ליצור קשר פה ושם אבל היא לא קיבלה ולא ראתה הודעות שלי בכלל (לא שהיא ראתה ולא הגיבה, היא פשוט לא ראתה).
לאחרונה אמרתי לעצמי זהו אני חייב לשים את הסאגה הזאת מאחוריי ולהבין למה היא מתעלמת ממני. כתבתי לאחת החברות שלה שתמסור לה שאני צריך לדבר איתה...
יום למחרת החברה כתבה לי "נראה לי שאתה צריך להבין את הרמז..."
ניסיתי לשאול אותה מה היא אמרה בדיוק למה שלא תרצה לדבר איתי אחרי כל כך הרבה שנים...והחברה לא ענתה וחסמה אותי!
אין לי מושג למה אני מקבל את היחס הזה ממנה, בילדות היינו בקשר טוב ולא עשיתי לה שום דבר רע, והיא פשוט מתחמקת מלדבר איתי ומתעלמת ואין לי שום יכולת לשאול אותה ישירות באף אמצעי תקשורת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות