אהלן,
קוראים לי אור, אני בת 23 מהצפון. במהלך 8 השנים האחרונות הייתי בזוגיות, עברנו ביחד את הכל. עד היום האחרון שבו נפרדנו, הרגשתי כמה שאני אוהבת אותו. אני עדיין מרגישה ככה.
הרגשתי כמה שאני אוהבת אותו בתור בן אדם, בתור החבר הכי טוב שלי. כמה כיף לי לשבת ולדבר איתו אל תוך הלילה. כמה כיף לי שיש לצידי בן אדם שכל כך אוהב אותי, שמחבק אותי ותומך בי. כמה כיף לי שאני לא לבד בעולם הזה, שהחבר הכי טוב שלי תמיד שם איתי - באש ובמים.
ואז החלטתי להיפרד. למה? כי הוא היה בן זוג קטסטרופלי. אין לי מילים לתאר איך, אבל באמת שבתור בן זוג הוא לא תיפקד. הוא לא היה בן אדם שאפשר להקים איתו משפחה, אני חושבת שהייתי אומללה אם זה היה קורה. אני מרגישה שאני "dodged a bullet", שאני הוצאתי את הראש שלי מהמיטה החולה שבה ישנתי. לגמרי. זה חלק שנורא קל לי איתו מאז הפרידה.
אבל החלק השני ... זה שלא כל כך מדברים עליו. זה שלא יכול להתרפא ע"י סקס טוב או ע"י אנשים אחרים שאוהבים אותך. זה החלק שבמשך שמונה שנים היה איתך החבר הכי טוב שלך, הייתם הכי צמודים שיש ובסיטואציות הכי אינטימיות שיש. זה היה הבן אדם שהיה בשבילך הכל. ויום אחד הוא איננו. ואת לא יודעת איך תמשיכי מכאן.
קרה לכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות