אחותי כבת 50 נשואה + 3 בנות. (20, 19, 13). הבעיה מאוד גדולה וסבוכה ואני הייתי מאוד רוצה לעזור לכל בני המשפחה שסובלים יום יום. הבת הגדולה כבת 20 סובלת ממחלת OCD קשה (אובחנה רק לפני שנתיים). יש לציין כי היא סיימה את לימודי התיכון בקושי רב. עיקר הקושי התבטא בגיל ההתבגרות בערך גיל 13. לא היו לה יחסים חברתיים עם אף אחד. היום מצבה קשה מאוד היא מבודדת בחדרה לא יוצרת קשר עם אף אדם ולא יוצאת החוצה ובעיקר כבר לא מתפקדת. נעשו המון ניסיונות לייצור קשר עימה ע"י בני המשפחה המורחבת אך בחרה רק באביה ליצירת קשר עימה ועם אמא כלל לא יוצרת קשר ואפילו כועסת ומקללת אותה. לציין כי האב שולט בכל מה שקורה במשפחה ולא מקבל שום עייצות מאף אחד ולציין כי רק הוא והילדה החולה הולכים לביקור אצל הפסיכיאטרית כך שכל מה שהוא מספר לרופא היא מנקודת מבטו וכי היא מעגל פינות ולא מספר את המציאות על מה שקורה באמת בבית ועל ההתנהגות של ילדתו החולה. כאשר האבא מגיע מהעבודה בשעות הערב היא מקבלת את הארוחה שלה וביציאה לשירותים מתקיים טקס של חושך בכל הבית. (היא מקפידה לא לאכול ולשתות הרבה כדי שלא תצטרך לצאת לשירותים). בעבר היתה מטופלת אצל מספר פסיכולוגים לשיחות דבר שלא עזר כלל. היום מטופלת אצל פסיכיאטרית של קופ"ח שנתנה לה מינון של כדורים וכן המליצה לה לצאת לאישפוז יום במח' פסיכיאטרית. בפועל היא החליטה לקבל רק את הכדורים וכמובן שלא בחרה לצאת לאישפוז יום כי היא מאוד פוחדת, דבר שלא עוזר ומקדם את מצבה. יש לציין כי שני ההורים בהתחלה היו בהכחשה ולא הבינו את חומרת הבעיה. היום אחותי מבינה ורוצה מאוד לעזור לה ומוכנה לקבל כל דבר. אבל בן זוגה ממשיך להכחיש ולא מבין את המצב ממשיך לטעון כי הכדורים שהיא לוקחת יעזרו לה דבר שלא קורה מזה חודשיים וחצי שהיא לוקחת את הכדורים. המצב הנפשי של אחותי היום קשה והיא מדאיגה אותי ולכן אנחנו האחים מקפידים כל הזמן לדבר ולעזור במה שיכולים. על האחות החיילת שהתגייסה לא מזמן ושניסתה להמשיך כרגיל את חייה אך לצערנו החליטה לאחרונה לא לדבר עם הוריה כי היא כועסת על שהוריה לא מטפלים באחותה כראוי. המצב הוא שהמצב משפיע עליה ולפני כשלושה שבועות ניסתה לפגוע בעצמה במסגרת הצבא.
לגבי האחות הקטנה גם לה קשה והיא נוטה להסתגר ולהימנע ממפגשים חברתיים.
אני מבינה היום שעיקר הבעיה שלנו היא כיצד לשכנע את האב שילדתו צריכה טיפול בבית חולים פסיכיאטרי וכי כל בני המשפחה סובלים מהמצב.
אנחנו כל בני המשפחה המורחבת מרגישים שידינו כבולות (בכל מקום שפנינו אמרו לנו כי הברירה היא החלטה של שני בני הזוג או החלטה של החולה להתאשפז. התחושה שלנו היא שעוד מעט יקרה פה אסון במשפחה הזאת אם הם לא יקבלו עזרה בהקדם.
אודה לכל מי שייעץ לנו מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות