אז ככה אני אתחיל בזה שלפני 3 וחצי חודשים האקסית שלי החליטה שלא מתאים לה זוגיות שהיא רוצה את הלבד ותירוצים אחרים אחרי 8 חודשי זוגיות.
האמת? שזה בא בבום, לא היו שום סימנים מקדימים שבוע לפני זה היינו בחופשה ביחד והכל היה טוב.
הייתה בנינו אהבה גדולה היינו מאוד פתוחים אחד עם השניה ולא היינו רבים בכלל.
נתתי מעצמי המון בקשר הזה, כמובן שבגבול הטעם הטוב והכל היה בהדדיות מוחלטת כי גם היא נתנה לא מעט.
לקחתי את הפרידה קשה כי אני מאוד אוהב אותה ולא חשבתי שאאבד אותה ככה.
אנחנו באותו מקום עבודה, ככה שאין בנינו נתק למרות שכמה פעמיים אמרתי לה שבתכלס אין לנו על מה לדבר חוץ משלום שלום אבל כל פעם היא יוצרת איתי שיחות סרק לא במטרה לחזור או משהו למרות שניסיתי אבל הבנתי שזה צריך לבוא ממנה.
אני מרגיש כל עוד שאני רואה אותה יום יום אני לא באמת יכול להחלים ולהמשיך הלאה, אז ההתמודדות שלי הפרידה הופכת להיות קשה יותר ממה שהיא
ואני מרגיש שאני בלופ שאני לא מצליח לצאת ממנו
ואני משתגע כבר, אני רק חושב עליה, חולם עליה בלילות, מדמיין אותנו חוזרים פשוט הזוי מה שקורה לי. אני כן יוצא עם חברים הולך למכון והיה לי דייט אחד אבל האמת? הודעה לא שלחתי יום אחרי כי אני המחשבות על האקסית לא פוסקות.
אני באמת מרגיש כבר חסר אונים ואפילו חשבתי ללכת לפסיכולוג או משהו שיתן לי עצות להתמודדות עם המצב..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות