אהלן בת 20 בצבא. נפלתי מלוחמה ועכשיו בתפקיד אחר נשאר לי שנה פלוס לשירות. המון זמן. המצב הנפשי שלי בקאנטים, דברים מהעבר שלי שצפים וחונקים אותי, דיכאון מטורף לא מתקשרת עם אנשים, ההורים שלי מודאגים, אחרי שיחות חוזרות עם הקבן נאמר לי שנקבע לי תור לפסיכיאטר, הקצינה שלי אמרה לי שהמגד והקבן לא חושבים שיש צורך בשחרור. המצב הנפשי שלי קשה. סיוטים, בכי בלתי פוסק, הרטבות במיטה. מחשבות על לשים קץ לחיי. המערכת הצבאית קוברת אותי חייה עד כדי כך שאני לא רואה סיבה לקום בבוקר או בכלל להמשיך לחיות.
אני חושבת שאם המגד והקבן לא רואים צורך משמע התור לפסיכיאטר הוא נטו לקבלת כדורים פסיכיאטריים, אם הקבן לא המליץ על שחרור או אם כתב שאני בסדר אז הפסיכאטר כנראה לא ישחרר אותי.
אני פוחדת שלא אוכל להחזיד מעמד יותר.
האם הפסיכיאטר ישחרר אותי? אני לא רוצה כדורים. כי זה לא המצב, המערכת מדכאת ומחזירה אותי אחורה. אני צריכה לצאת מפה. אני חייבת זה עניין של חיים ומוות ואני מרגישה שלא מבינים את זה או לוקחים את ברצינות. מה לעשות? מה הסיכויים שהפסיכיאטר ישחרר אותי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות