מחשבות אובדניות קשות ואני טבולה בחרא, אם אני אתאבד יהיה לי גהנום?

אני יודעת שאני אחשב בעיינכם משוגעת ואולי זה נכון .. אבל לא אני לא וגם לא לפי הפסיכאטר .. מעולם לא פגעתי בעצמי ותמיד עם כל הקשיים ניסיתי להיות אופטימית..
כל שנות הנערות שלי הלכו לאיבוד מגיל 14 נהיה לי כאבים כרוניים פסיכוסומאטיים פיברומיאלגיה וקיבלתי את זה בצורה הקשה ביותר שניתן לעלות על הדעת .. את כל התיכון העברתי בכאבים ובמריבות עם המשפחה בלימודים כמעט ולא נוכחתי .. והיתי בסבב אצל רופאים מכל קשת הרפואה . עם המשפחה אני גם לא מסתדרת הם לא מהווים מערכת תומכת בשבילי ואני לא להם . הם לא תומכים בי לא פיזית לא כלכלית ולא רגשית הברכת בוקר טוב של אבא שלי זה בוקר מנוולת כלבה קומי ואני אומרת לו לך תמות .. ואז הוא מתחמם כי אנחנו חרדיים ולא יקום ולא יהיה כדבר הזהה שבת מקללת את אביה לא... אבל הוא ממציא קללות שתמותי שיתרמו תגוף שלך למדע, נמייה, שיפלו לך כל השיניים ואני דווקא אשמח אם תתאבדי ככה מה שיש לך ניקח לך ואנחנו נשים אותך מחוץ למחנה וכו... וזהו דיייי אני לא יכולה יותר אני מתמודדת במלאן חזיתות ודיי אני בחורה חכמה ומוכשרת ואני טיפוס או שאני למעלה או שאני למטה... אני לא מסוגלת לראות את עצמי בחיים רדודים ואני כבר יותר מידי זמן למטה
העצה של הפסיכולוגית זה לעזוב תבית שלי אבל אין לי כסף לזה .. אני טיפוס שאפתן ואני גם לא מצליחה להגשים תעצמי בצד הלימודיבגלל שכל כך הורידו אותי והשפילו וגם אין לי כסף ואני לא יודעת איך לצאת מהחרא והעניות של עצמי... ואני לא מסוגלת לחיות בכאלו חיים אין מצב .וכל האלה שיכתבו צומיסטית לכי לעבוד אז כן שתדעו שקרעתי תתחת 3 שנים ועבדתי והשלמתי בגרויות למרות שלא ההיתי נוכחת בלימודים
ורק הסתכלתי על העתיד אבל היום אני מרגישה שגם לא מצפה לי עתיד מזהיר..
אם לא ההיתי עוברת את כל השיט הזה ההיתי הולכת ללמוד רפואה..
אני לא מפחדת למות אני לא מפחדת מהכאב אני רק מפחדת מדבר אחד שמה שחונכתי וגודלתי יהיה נכון ואני אהיה בכף הקלע ואני יהיה בגהנום כי לא בא לי שיכאב לי יותר מעכשיו אבל דייי אני לא מסוגלת יותר כלו כוחותיי אני מתמודדת מכל החזיתות.
וכל מי שפה מתכוון לאמר לי משוגעת לכי לפסיכאטר אני אצל פסיכאטר 4 שנים וגם אצל פסיכולוגית שלהם קל מאד לדבר כי הן לא במקומי נמאסס לי אני רוצה לחיות כמו שאני רוצה למות .. אני רוצה חיים שיש בהם אין סיכוי שאני יהיה האחת מאלו מסל שיקום שממלאות שקיות ממתקים לא שאני מזלזלת אבל לעולם אני לא אהיה בסטאטוס הזה.... אז תגידו מה אתם אומרים אם אני אתאבד יהיה לי גהנום? אני יהיה בכף הקלע.. וכל הנשמות הטובות שמתכוונים לצחוק על חשבוני על תגיבו בכלל..