אני במצב ממש דפוק. בחיים לא הייתי בזוגיות, אפילו לא קרוב.
הייתי מתוסכל הרבה שנים. הייתי ביישן ופחדן. ובשלב מסויים בחיים החלטתי שכבר נמאס לי לחכות לנסים ונפלאות. החיים אל הולכים להשתפר והתחלתי עם "תחביב" של לבקר בביתי בושת, סלונים למסג' עם סיום וגם במועדוני חשפנות.
אבל ציפתה לי אכזבה גדולה. סקס לא היה כזה כייף כמו בסרטים ובאופן כללי אני מתקשה מאוד לגמור מחדירה. אז בשלב מסוים החלטתי שאני מזמין רק על מציצות. הגבלתי את עצמי לפעם בחודש, מטעמים כלכליים.
אחרי תקופה של זנות, שמתי לב שהתסכול שלי מחוסר הזוגיות נעלם כליל. אני לא בדיכאון יותר ולא מחפש נס. פשוט נעלם לי כל הדחף למצוא מישהי משל עצמי ואיתו גם התחושה השלילית. זה לא קרה ביום אחד, אלא פשוט בשלב מסוים בחיים שמתי לב שאני לא מדוכא יותר ושתזכורות מהמשפחה שלי (על זה שאני לא נשוי בגיל שכזה) פשוט לא פוגעות בי יותר.
עניין הוא שלמרות שאולי סקס התגלה כאכזבה גדולה בשבילי, עדיין יש לי איפשהו רצון לחיות חיי משפחה. וזה רצון קצת לא רציונלי. כי אף אישה לא תרצה גבר שכל הניסיון שלו במיטה זה זנות בגיל מתקדם (כי תכלס, זה מצביע על אופי) וגם לא בטוח שאני בכלל אדם שמתאים למסגרת כזאת. אבל הרצון להיות אבא לילדים איכשהו יושב לי בתת-מודע. איך לצאת מהמצב של סתירה בין החלום למציאות?
( בבקשה, אל תכתבו לי פסק דין של בית משפט לגבי כמה אני אדם חרא. אני יודע לשפוט את עצמי יותר טוב מכם.)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025