האם זה אנוכי לחתור לתנאי שירות שמתאים לי?

היי ,
אני בצבא שש חודש ,הייתי בטירונות מיוחדת של מחווה אלון לאנשים עם קשיים נפשיים , הפרופיל שלי 64 נפשי
עשיתי טעות ובחרתי ללכת לחימוש כי חשבתי שזה יפתח אותי וגם ככה אני יתרום , אבל רוב הזמן אני בטלפון לבד או שעושה דברים במקצוע שלי עם הרבה לחץ ( הנגדים שלי אוהבים לחץ..)
וכיאלו לפני צבא הייתי על תרופה נגד דכאון תקופה של שלוש וחצי שנים כולל עובד סוציאלי שנה וחצי שממש עזר לי והפסקתי אותה כי רציתי להרגיש רגשות אמיתיות ובזמן המכינה הקדם צבאית שלי התחילו המחשבות הלא טובות שוב פעם הלחץ , הבכי
אבל כמה שזה היה קשה לי נפשית צלחתי ועברתי את המכינה כמו שצריך באותה תקופה של המכינה רציתי להיות קרבי אבל זה התברר מהר מאוד שאני לא יכול נפשית ( כי לחץ גדול השפלות וכל זה,פשוט יסדוק לי את הנפש , זה המציאות)
אז אמרתי אני יתרום וגם יתרם על ידי המערכת ואלך למשהוא שאני בחיים לא עשיתי וזה לעבוד עם ניידים טכני , עזבו את זה שלא ידעתי להסביר מה אני רוצה טוב מהקצין מיון ( כי כן בנדאם עם קשיי הסברה ולחץ לא אהיה הכי טוב בלהסביר )
ואז הלכתי להיות מכונאי רכב באיזה גדוד , ומי שאני שם אני רק חושב איך לצאת מהמקום הזה כי אפילו טיפול של קבן אין שם באופן סדיר ( בין חודש לשלוש חודש כמו עכשיו..) ואני רוצה לשפר את עצמי להיות בנדאם שיותר טוב בלדבר עם אנשים פחות לחוץ אבל מסגרת התפקיד עושה בדיוק ההפך..
ויש מחשבות לפעמים לא חיוביות, לחץ גדול וזה פשוט לא נוח , ואולי זה נשמע יומרני להגיד את זה " לא נוח" אבל כן זה פשוט לא נוח ,
ובעקבות כך התחילו כמו במכינה מחשבות לא טובות , נכון אני כבר יודע ממש לשלוט עליהם והכל וזה לא במצב של גיל 15 16 פשוט למה בנדאם צריך להרגיש את כל הלחץ הזה? כיאלו אני בטוח יתרום גם במקום שיש בוא פחות לחץ ויותר אווירה חמה.

ואני זוכר שהפסיכיטר שהייתי אצלו בגיל 15 16 אץשאל אותי עם אני רוצה שהוא ארשום לי מכתב לפטור מהצבא ואמרתי שלא ומה פתאום , כיאלו הרבה השתנה ברוך השם אני הרבה יותר חזק ויציב אבל עדין לא עדין יש את הקושי, ועכשיו אני ככל הנראה אשלם לקבן אזרחי שאסביר לו ביחד עם אבי( כי אבי דיי מכיר אותי מה חזק ומה חלש אצלי לפחות בבית)
מה אני מרגיש , אבל נשאלת השאלה האם זה אנוכי ? האם מה שאני עושה כיאלו פוגע באתוס הצהלי של " אלפים היו במקום הזה ואלפים היו במקום הזה אחריך"
כיאלו אני גם מתלבט האם המצב הנפשי שלי נפגע יותר ויותר כי אני רוצה לצאת מתפקיד ואני משקר או שגם בלי להיות איזה גורו בשליטה נפשית( מה שמגוחך ממש ,כי אם הייתי גורו הייתי עושה את עצמי לא נלחץ, לא בוכה ולא חושב מחשבות שפוגעות לי בהרמוניה ובכיף שיש או לפחות שאמור להיות בחיים)
וכיאלו מה דעתכם, אני מתחבט על האם יש לי את הפרפלגיה לבקש שירות שמתאים לי בגלל בעיות העבר וההוה?