שלום,
יציאתי עם בן הזוג שלי במשך שנה.
במשך יותר מחצי שנה היה לנו כיף, נהנו, היה לנו שיחות ודיברנו על להתקדם עם הקשר לעבור לגור ביחד.
בחודשים האחרונים הוא התחיל לעלות כמה פעמים שהוא חושב שאנחנו לא מתאימים, ושאנחנו שונים אחד מהשניה. הייתי כל פעם מדברת איתו על זה ואומרת לו שזוגות לא תמיד דומים בהכל וניסיתי להראות לו את הדברים שאנחנו דומים אבל בכל זאת הוא העלה רצון להיפרד פעמיים אבל אחרי השיחות שלי איתו הוא חזר בו. אבל בדיאבד, אני מבינה שהוא כנראה המשיך להתעסק שאנחנו שונים ואז כל דבר קטן שעשיתי הפריע לו, הפך להיות חסר סבלנות ויצא מפרופורציה (הפריע לו שאני קולנית והתחיל להגיד לי שאני צועקת אליו שנה - למרות שזה לא ככה וגם תמיד אמרתי לו שאם בטעות אני מעלה את הקול להעיר לי כי חשוב לי לכבד אותו וגם אני ניסתי לשים לב לזה אבל לא שנה צעקתי, פעם אחת לא עזרתי לו לנווט בדרכים אז הוא התעצבן שאני לא עוזרת לו, לא אמרתי תודה כמה פעמים בחנות אז הוא התעצבן שאני לא מנומסת למרות שבשאר הפעמים כן אמרתי) וככה התחיל להסתכל רק על הדברים השליליים ולא בפרופורציה גם שקיימת.
ובסוף הוא החליט שאנחנו צריכים להיפרד ואני לא רציתי לשכנע יותר.
אני אוהבת אותו ומתגעגעת אליו והייתי שמחה שניפגש ונדבר, הצעתי לו אחרי הפרידה שניפגש כי היה לי הרבה דברים להגיד לו שהבנתי אחרי הפרידה (שהוא לא ראה אותי בצורה נכונה ואני גם כל הזמן הסכמתי איתו והתנצלתי על התנהגויות מסוימות במקום להעמיד אותו במקום או לדבר איתו על הדברים) הוא לא רצה וכתבתי את הדברים בהודעה.
אני יודעת שאנחנו יכולים לנהל זוגיות טובה (כי כשהוא לא חיפש אותי היה לנו כיף להיות יחד) אם הוא לא יחפש אותי כל הזמן ואני לא יודעת אם לדבר איתו ולנסות להיפגש איתו או לוותר ולהמשיך הלאה? אני חושבת עליו כל יום ועצוב לי שאני לא חלק מהחיים שלו ולא יודעת מה קורה איתו?
מה אתם הייתם עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות