אני בת 26 ואין לי שום רצון כרגע לזוגיות, ללחיות בשניים או להכניס מישהו לחיי. האם זה פסול כי הסביבה דואגת להזכיר לי שוב ושוב שאני כבר "מבוגרת?"
(הערה לסוגריים - היו לי קשרים בעבר, אני לא בחורה של סטוצים כלומר אין גבר בחיי כלל וכלל וזה לא מפריע לי, ואני דיי דואגת לשים רגליים כשמתחילים איתי, ואם מאוד מתעקשים אני גם דואגת להיות מגעילה, ומקשרים שהיו בעבר שאפילו דיי ארוכים נפרדתי בלי שהייתה שום סיבה, מאוד התאמצתי לחפש סיבות והצדקות למה זה צריך להיגמר. ומאז פשוט לא נכנסת יותר לקשרים, כי זה תמיד מוביל אותי אל אותה נקודה- רוצה לברוח ומחפשת הצדקה להיפרד.)
אבל ההורים ואנשים אחרים מאוד מודאגים מהמצב ומכך שאיני רוצה זוגיות. חתונה או לכל הפחות קשר רציני. וכל הזמן אומרים שאני בת 26 ולבסוף אשאר לבד. למה כולן רוצות ואני לא? האם אני דפוקה? האם זה אומר שלנצח אהיה לבד עד גיל
90 והסביבה תמיד תסתכל עליי ברחמים? או שמא הרצון הזה יכול לצוץ בעתיד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות