כול השנים שאני זוכר את עצמי היתה לי חרדה חברתית, הייתי דיכאוני ומופנם. בתקופות שהיו לי חברים היה לי כיף איתם, צחוקים והרבה אווירה טובה, ומצד שני ליד אנשים אחרים שוב הייתי מופנם.
החוויות המיניות הלא רבות שהיו לי עם נשים היו סטוצים, חוץ ממערכת יחסים אחת רצינית שנמשכה שנה. כשכבר יצאתי לדייטים הם לא נמשכו יותר מדייט אחד, אם זה מבחירה שלי או מבחירה שלהן.
בשנה האחרונה שמתי לב שההתנהגות שלי באופן כללי הייתה מאוד שלילית, לדוגמא שאני נעלב מהר או מתעצבן מהר ושאני רב עם הרבה אנשים בצורה תוקפנית והגעתי למסקנה שזה בגלל שהמחשבות שלי מאוד שליליות ושאני שם לב רק לדברים השליליים בסביבה שלי.
בחודשיים האחרונים עשיתי שינוי גדול ואני מרגיש רגוע מאוד, ולא חרדתי, אני יושן מעולה והכול סבבה.
אז הכול עכשיו אמור להיות מעולה נכון? אז זהו שהכול רגוע אבל אין שום דבר שמשמח אותי או מלהיב אותי. אני עושה הרבה ספורט ומהתיכון עשיתי ורואה כדורגל שזה מספק את יצר התחרותיות הבריא שלי, אבל עדיין לא בא לי זוגיות כי אני מרגיש שאני צריך לספק מודל מסויים לנשים שלא בא לי ומלחיץ אותי, וגם חברים זה לא משהו שבא לי כי הם תמיד מתלהבים מדברים שמלהיבים אותם כמו מסיבות, מועדונים, קניונים. ואני לא סולד מהמקומות האלו פשוט לא שמח במיוחד כשאני שם. אז אני עוד מצאתי משהו שמלהיב או משמח אותי.
בארבעת החודשים האחרונים חבר טוב שלי נמצא בזוגיות והוא מרבה לדבר איתי על כמה זה כיף לו שהיא דואגת לו, אבל אותי הדברים האלו מרתיעים.
הייתי רוצה שהחיים שלי יהיו יותר מלהיבים ומאתגרים אבל שגם אדע להתמודד עם קשרים חברתיים.
מי שקרא עד הסוף ומי שלא, כול הכבוד לכם :)
אשמח לקרוא דעות ועצות, תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות