יש לי ניתוק רגשי אחרי שלקחתי סמים באיביזה

היי , אני לא כל כך יודעת איך לתאר את המצב שלי , זה די מורכב. לפני שלושה חודשים הייתי באיביזה למשך חודש וחצי. טסתי בסוף יוני עד ל10 לאוגוסט. שם יש המון מסיבות כל יום וכל היום. בעקבות כך שתיתי שם כמעט כל יום כוס או שתיים של אלכוהול ומידי פעם גם יותר. ואם זה לא מספיק גם פעם ראשונה שעשיתי קוקאין בחיי. במשך החודש וחצי שהייתי שם בסך הכל עשיתי 4 פעמים קוקאין (וכמובן שהיה גם אלכוהול). לפי שהבנתי אחר כך זה שהקוקאין לא נקי בדרך כלל ומערבבים אותו עם עוד דברים. ומה שלא נראה לי תורם לעניין , זה שאני שותה כדור לחרדות ודיכאון במשך 13 שנה. הכדור נקרא ויפאקס xr 75.
חשוב לי לציין שעישנתי גם קצת מריחואנה בכל הטיול הזה. אחרי חודש שם שהכנסתי את כל הרעל הזה לגוף שלי (אני כל כך כל כך מתחרטת על זה!) , התחלתי להרגיש משהו מוזר, שאני מדברת עם אנשים ולא מרגישה את מה שאני אומרת , אני פשוט מנותקת אבל עדיין יודעת מה אני אומרת ועושה.. הכל נראה כרגיל מבחוץ , אבל מבפנים אני מרגישה פשוט לא מחוברת רגשית למה שאני אומרת ושאני מרוכזת במה שאני אומרת ואיך אני אומרת.. ככה שהדברים לא יוצאים לי טבעי ואני זאת לא אני בכלל , הכל טכני. זאת הרגשה פשוט נוראית. בכל מקרה גם כשחזרתי לארץ זה המשיך ואפילו נהיה יותר גרוע , זה כבר הגיע לי למחשבות וזה גם לוקח לי את החוש הומור הנהדר שיש לי. נגיד המחשבה מדברת עם עצמה לפעמים (כמו אצל כולם) אז הריכוז מגיע על מה שאני חושבת ואיך אני מגיבה למחשבה , כאילו כלום כבר לא טבעי כל התגובות שלי לא טבעיות והכל טכני ואני לא מרגישה את זה. אין לי מושג איך לצאת מזה זה פשוט סיוט והכי מפחיד שזה לא משהו חיצוני או פחד ממשהו , זה משהו ממש בתוכי . אני כבר חודשיים וחצי בקושי שותה אלכוהול ובטח שלא נוגעת בשום דבר אחר גם , אני מנסה להתנקות. הריכוז שלי הוא במקום הלא נכון.. אני מתרכזת במה שבן אדם לא אמור להתרכז , כמו למשל שאני מרימה את הטלפון , מחממת אוכל . אולי זאת מודעות יתר, אני כל כך רוצה לצאת מזה !לא בא לי לעשות כלום ככה. מישהו פה חווה את זה פעם? בבקשה אם כן תגידו לי איך פתרתן את זה. אני מעריכה עכשיו כל דבר הכי קטן , חיוך , תקשורת עם אנשים שבאה מהרגש כמו שתמיד הייתי, כי אני הבן אדם הכי רגיש שיש וכל מה שקורה איתי עכשיו זה ההפך ממני. חשוב לי גם לציין שאני שחקנית ושזה היה קורה לי לפעמים במשחק (קורה שמשחקים טכנית). פשוט עכשיו זה גם במציאות לצערי.