הרסתי את הקשר, עכשיו מתחרטת ומבולבלת. מה לעשות?

כבר שאלתי כאן קודם על טיב הקשר שעליו מדובר. ורוב המגיבים הביעו את הסכמתם בכך שהבחור שאיתו אני יוצאת איננו מתלהב ממני מספיק אך עליי לשתף אותו ברגשותיי או להפסיק את הקשר.
ובכן- אנחנו מכירים פחות מחודש. אני התחלתי איתו. שכבנו בדייט ה-3 לאחר שהוא התנהג אליי באופן מאוד מאוד מקסים, לא לחץ לכלום, דיבר על כוונותיו ובאמת הרגשתי שיש פה פוטנציאל! אחרי תקופה קשה שלא הרגשתי ככה עם אף אחד.
עד עכשיו הייתי יוצאת עם אנשים באתרי הכרויות וזה היה נורא! לפחות רוב הזמן.

עד הדייט הרבעי הכל היה בסדר גמור!

לפני אותו דייט, הוא התקשר בפעם הראשונה... והיה הכי נחמד שאל מה איתי ורצה לקבוע להפגש. לאחר השיחה הרגשתי שהוא לא מתלהב מספיק, פשוט תחושה כזאת שאני רוצה יותר וממש לא בא לי להיות במקום הזה (לומדת ממקרי עבר)
הסברתי לו שאני חושבת שאולי אנחנו לא באותו ראש הוא חשב שאני זורקת אותו ולא הבין מה אני רוצה, דיברנו והצטערתי וסיכמנו שנמשיך מאיפה שהפסקנו.
שנפגשנו ודיברנו על הכל פנים מול פנים הוא טען שהוא כנראה לא כמו שרק הגברים שאני רגילה אליהם והוא לא כזה שמראה התלהבות, ושהוא כנראה לא כזה.
הוא כן אמר שהוא מעוניין והוא מראה את זה ושזאת הרגשה שלי ואין לו מה לעשות עם זה. המשכנו כרגיל ואז טסתי לחול לשבוע, והוא כזה פרגן לי והכל אבל בערב לפני הטיסה לא ניסה לפגוש אותי. בקושי דיברנו (לא כל יום) בזמן שהייתי בחול ושחזרתי גם לא ניסה לקבוע מפגש מראש. אני זאת ששלחתי הודעה שחזרתי והוא כן הראה עניין אבל לא ניסה לקבוע מקום ושעה.
עכשיו זה דפוס התנהגות שחוזר על עצמו כל הקטע שהוא לא קובע מקום ושעה ואני מתאכזבת שאין לו אסרטיביות בנושא הזה. דיבנרו על זה גם ואמרנו שמעכשיו והלאה נדבר בטלפון ונקבע כמו שצריך. (בדייט האחרון שהיה ה5)

שחזרתי מחול, ציפיתי שיתלהב, בכל זאת לא התראינו שבוע. לפחות שיאמר משהו כמו התגעגעתי, מחכה לראות אותך או משהו בסגנון.
הקטע זה שהוא כן רצה לראות אותי אבל זה לא סיפק אותי כי לא היו הדברים הקטנים האלה (שאני מצד אחד אומרת זה שטויות לא להתייחס מצד שני זה היה עושה את כל ההבדל בהרגשה שלי)
אני מאמינה במעשים ולא בדיבורים וזה שהוא לא היה אסרטיבי והתנהג באדישות כלפי החזרה שלי כאילו הייתי פה כל השבוע וזה רק עוד פגישה אז זה ביאס אותי ולא נפגשנו הוא דיבר איתי לקראת 12 בלילה! אחרי שהיה אצל חברים כי גם אני אמרתי לו שאני אצל חברות הוא הניח לבד עם עצמו שאני קרובה אליו ואגיע אליו אחכ, כמובן שלא הלכתי אליו כי היה מאוחר והתבאסתי על החוסר אסרטיביות והעניין שלו במתי אני מסיימת או איפה אני נמצאת. הוא התקשר שכבר היה ממש מאוחר וסיכם את זה באי הבנה של שנינו! הסכמתי איתו אבל עדיין הבחור לא רצה לקבוע ליום למחרת.
אמרתי לו בוא נקבע, והוא רמצה שנדבר מחר. הוא שאל גם על להפגש בים ועניתי כן אבל חשב שאני לא רוצה. וממש רציתי. יום למחרת אני שוב זאת ששולחת הודעה! קבענו רק לשעות הערב ושוב באתי מבואסת הסברתי לו מה אני מרגישה והוא שוב לא הבין מה אני רוצה. הוא חושב שהוא כן מראה עניין והוא כן בעניין ושאנחנו צריכים לדבר יותר בטלפון ולקבוע.
עכשיו לפני שטסתי כבר הערתי לו על כל עניין החיזור והכל ואני רואה שהוא לא לוקח את ה ברצינות אני מבינה שאני צריכה לקבל אותו כמו שהוא וכולנו ושונים ואין מה לעשות וזה מה שהוא יכול לתת אבל בכל מערכת יחסים אם רוצים שהיא תצליח ותממשיך אז עובדים כל אחד על החולשות שלו ומה שמפריע אחד לשניי ואיתו נראה שלא בא לו לעבוד על כלום! - הוא בן 30!
אני מוכנה לעבוד על החולשות שלי כמובן ביחד איתו אבל לא אעשה זאת אם הרצון לזה לא הדדי מספיק.

הדייט החמישי המשיך לזה שגיליתי שכל היום בעצם היה בים עם ידידה - אחרי שלילה קודם שאל אותי אם אני רוצה לשבת איתו בים ואמרתי לו שרציתי והוא טען שחשב שלא. בנוסף! הוא והידידה נוסעים ביחד לסיני. הידידה הוא הסביר היא כבר חברה של שנים ואין בניהם שום דבר רומנטי ואפילו שאל אם אני מקנאה ואמרתי לא והוא ענה זבל.. כאילו שרצה שאקנא..??? ואחרי זה שאמרתי שזה קצת מפריע לי התעקש להסביר שהוא בכלל רק נוסע איתה בתור טרמפ והם בכלל לא יהיו ביחד רוב הזמן. אחכ גם הציע לי לבוא.. כמה פעמים! ושבסוף איכשהו עניתי כן הוא בכלל לא התכוון לזה - אמר שהוא הזמין אותי כדי להראות לי שהוא לא נוסע איתה בקטע רומנטיצ ושבכל זאת לא נראה לו מתאים עדיין שניסע ביחד ולא יודע איך זה יהיה.

בסוף הערב באתי אליו.. ושהיינו במיטה הוא אמר על הקטע שכנראה לא יהיה מתאים שאבוא ופשוט כל מצבור הדברים שהרגשתי שבאותם יומיים הצטברו לתות תחושה של אני רוצה יותר ויותר ויותר וזה כל כך לא נעים והכי קשה היה לי זה שהוא בכלל לא שם לב לזה!!! קמתי והלכתי (וזה היה לי הכי קשה בעולם) הוא ממש נדהם ולא הבין ואז כעס עלי אמר שאני לא פיירית שאני לא מסבירה את עצמי ושהיה לנו כיף ביחד ושאני עושה מעצמי צחוק.
בסוף הסברתי לו והתחלתי כבר לבכות כי הוא ממש כעס והתבאס עליי כאילו אני פה לא בסדר, שאני בעצם זאת שמרגישה דחויה.
הוא אמר מה לא נראה לך אני מתגעגע אליך ואני הכי מחזר.. ופ/שוט שנינו ראינו דברים שונים. פשוט לא ראינו את אותה התמונה.
יום למחרת הוא שלח הודעה - שהוא ממש עצוב שהלכתי ושהוא יודע שלא היו לי כוונות רעות ושלא רציתי להרוס אבל באותו רגע הוא הרגיש שהפערים בנינו גדולים מדי ואנחנו לא יכולים להיות טובים יחד אני בחורה נדירה ושהיה לו מיוחד להכיר אותי והדבר האחרון שרצה זה שאלך.
עניתי לו שאתגעגע ושיהנה.


אני באמת אובדת עצות, סיפרתי את העיקר אבל כמובן שזה לא הכל!
אני סהכ רוצה להיות במקום שהוא הדדי עם מישהו תמיד ולא להרגיש שאני נותנת יותר או רוצה יותר. אני יודעת שאני לא מושלמת ועושה טעויות ואני מצטערת שזה יצא כמו שזה יצא ולא יודעת אם אוכל לתקן את המצב, האם לחכות שיחזור או לוותר עליו, האם יש לי מה לחשוב עם עצמי או שפעלתי מתוך אינסטקינט וזה לא היה סתם??

תודה לעוזרים!!