אני חיי עם ההורים שלי אני בן 25
מגיל קטן הם אף פעם לא הבינו אותי לא ניסו להבין אותי רק להבין את עצמם שזה מרגיז כמה בנאדם יכול להית אגואיסט , גם שהייתי צריך עזרה אתה צריך להתבייש לבקש עזרה מההורים שלך צוחקים עלייך כאילו הם מלכי העולם , ההורים שלי עשו לי את החיים שלי יותר קשים ממה שהם , תמיד תקשיב להם ולמה שהם רוצים לא מספיק כל החרא שיש לי בחיים שאני מנסה לפתור שזה כבר מטומטמם על גבול הההזוי כל דבר קטן מסתכלים עלייך מה אתה עושה כאילו אתה בצבא באלוהים , מה אני אוכל מה אני שותה מה הכנתי לאכול מתי הלכתי לישון כמו חינוך סובייטי של חיילים , אין לי את החופש ואת העצמאות שלי . ההורים שלי נגדיר ככה אני לא מרגיש אלייהם כל כך חיבה כבר שנים אני יכול שלא לדבר איתם שבועים שלוש שבועות ואני בתוך הבית וזה לא מפריע לי . אין לי כל קשר אליהם חוץ מדם. כל דבר שעשיתי בחיים לא מספיק טוב בשבילם לא יודעים מזה להיכשל בחיים , לא יודעים איפה הם חושבים שהם חיים
מתוסכל על החיים שלי כל פעם שיש לי מצב רוח הם באים ומחרבנים לי אותו אני באמת רציני תחשבו שאני עושה לאכול ישר מסתכלים על מה אתה עושה איך אתה עושה מה לא ניקתה ואני מרגיש כמו בכלא לפעמים שזה מטריף אותי ועזבו את הדברים שהם עשו לי שהייתי ילד קטן , מה אני יכול לעשות ?? איך לעבור את זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות