שלום.
בנוגע לנושא, אני מרגיש כבר לא מעט זמן, שאני נוטה להרגיש יותר כזכר מאשר כנקבה..
ממתי זה התחיל: התחלתי להרגיש ככה כבר בתור ילד, אך לא עשיתי עם זה ממש הרבה דברים
לצורך העניין, כמה פרטים שייתנו רקע על הפרטים ותפיסה שתאפשר לנסות לראות דרך נקודת המבט:
1. אני דתי, די הדוק, אני רואה בזה כדבר טוב אך לא אהיה מהאלה שינדו אנשים אחרים מקהילות הלהט"ב וכאלה..
2. אני בעיקר צריך תשובות רציניות ודי מפורטות כי זה נושא שחשוב לי, אז אבקש את עזרתכם ואשמח לתשובות מניסיון ואולי מאנשים שיכולים לעזור ורואים את עצמם או אפילו באמת אנשים שמבינים ועם ניסיון כלפי זה.
אנשים חושבים שזה באמת קל, לוותר על ערכים שבהם גדלתי בתור ילד ואני אפילו באמת אוהב אותם והקשר שלי לדברים האלה הוא חזק ומרגיש שלא הייתי יכול להיות מי שאני היום בלי הדבר הזה.
אני מרגיש שזה לא קל, חוץ מהענייו שבו אדם צריך להקריב את זהותו שהיה עד היום לטובתו, שבזה יש באמת מחיר עם אחריות, שאותו אני לא מרגיש שאני עדיין מוכן לקחת..
בנוסף, אני בן שש עשרה שנים בסך הכל, אין לי הרבה ניסיון כלפי זה אבל מה שאני מרגיש כאן הוא חוסר ביטחון להיות מוגדר כאחד, אני לא בן אדם שפוחד משינויים, אני בסך הכל באמת מרגיש שאני עוד לא מסוגל לשאת דברים כאלה, ואמנם הרגשה של זוג של אי נוחות, כגון: לפחד ממגע עם אנשים שיש בהם יכולת להבין או לקרוא את מה שאני מרגיש/ או פשוט לקרוא אותי בקלות.
עכשיו, יש אנשים המגדירים אותי כמסתגר, ואולי אפילו דיכאוני, זה לא נכון. איני בדיכאון כלל, אני פשוט מרגיש מחוץ למסגרת שאני נמצא בה, וזה מה שמתסכל..
מה שאני בא לשאול אתכם הוא כזה.. מה עליי לעשות? אני מרגיש שלדבר על זה עם המשפחה שלי תהיה טעות, אך מצד שני ההרגשה הזאת מעיקה ומאז שפתחתי אותנ והתחלתי לדבר עם אנשים בלשון המין השני באינטרנט, אני מרגיש שככל שאני מגלה שנוח לי עם זה כך הבעיה נפתחת אפילו יותר, אשמח לתשובות והבנה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות